להב משוננת: אולַלַה אילת
יש תופעות שלא מדברים עליהן. בדרך כלל, כי זה לא נעים ולא ממש פופולארי. אחת מהן, מתהווה לנו מתחת לאף – אנחנו מודעים לה, מדברים עליה בשיחות סלון ויום אחד, אולי כל אחד מאיתנו יצטרך להתמודד איתה.
אני, כמובן, התוודעתי אליה.
לפני כ- 3 שנים, הגיע לאילת גל ראשון של יהודים צרפתים שביקשו להשקיע את כספם בעיר – הגל הזה, שטף את אילת וסחרר את שוק הנדל"ן, כמו צונאמי ביום בהיר. מאז, גלים נוספים שטפו את העיר, חלקם קטנים חלקם גדולים, אבל אז, כבר נפוצה השמועה בגולה שאנחנו, האילתים, רמאים וגנבים גדולים. בהתחלה נעלבנו, ואחרי שזה עבר לנו, התחלנו להינות מהפוטנציאל העיסקי הגלום בשופינג הצרפתי - חלק מאיתנו התהדר בצרפתי שרכש את ביתו ואחרים חיכו להזדמנות שסנטה הצרפתי יגיע גם אליהם ואפילו שידרגו את המטבח בשבילו, הוסיפו ג'קוזי בגינה והלבישו את הילדים יפה לקראת בואו של הצרפתי. והוא בא, אבל לא אלינו.
לפני כשבוע, גמלה בנו (בבעלי ובי ) ההחלטה לרכוש לעצמנו בית, תוך התחשבות בהתרחבות פוטנציאלית (בעיקר שלי). כמו כולם, התחלנו במסע הרגיל של יום שבת בבוקר, בנסיעה איטית בין כל הפרוייקטים החדשים, מתבוננים בשלטי הענק המבטיחים לנו עולם ומלואו בעוד שנתיים "בלבד" ושבמקרה, או שלא במקרה, הוצב השלט על ראש גבעה שממנה, אבל רק ממנה, אפשר לראות את המפרץ, כי בעיר מתוכננת כמו אילת, נוף אמיתי רואים רק מ"צוקי השמש". רשמנו את הטלפונים וביום ראשון בבוקר כבר קבעתי עם כולם.
או אז, נתקלנו בבעיה ולצידה גם התופעה – כל המשווקים (שפעם היו מכונים מתווכים), התהדרו בפנינו בעובדה ש"מלא צרפתים קנו פה" כאילו, שאנחנו, האילתים הפשוטים, כבר לא יודעים מה טוב לנו. כמובן, שתתרנים שכמונו, לא מסוגלים להריח עסקה טובה. חלקם, בהתחשבותם, כי רבה היא, חסכו מאיתנו פרוייקטים מסויימים, כי "זה נורא יקר".
אחרי שהראו לנו תשריטים מדוייקים והדמיות מפתות הגענו לשלב המחיר – והמחיר, בהחלט היה לצרפתים. למה? כי יש בריכה, המתחם סגור והרצפה מגרניט פורצלן (כמו שהצרפתים אוהבים) תוסיפו לכל המתחמים האלה דמי ניהול והרי לכם בברלי הילס!
אז נכון, צריך לשאוף ליותר ואם זה טוב ברמת אביב אז זה לא יכול להיות רע בעיר הנופש והקיט של ישראל, אבל האם אנחנו באמת בנויים להיות רמת אביב ג'? האם מישהו מאיתנו הקדיש לכך מחשבה ובחן מה המשמעות והתוצאה של כל זה?
אני חושבת, באופן אישי, שהתופעה הזו, שמתפשטת כמו אבעבועות שחורות, תסב נזק לעיר. וחס וחלילה, שלא תחשבו, לרגע, שיש לי משהו רע נגד היהודים הצרפתים שבחרו להשקיע את מיטב כספם בקירות עירינו, אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן ונסתכל אחד לשני בלבן בעיניים ונשאל את עצמנו, איך בדיוק, העושר הכלכלי הזה משפיע עלינו ועל רווחתינו, שהרי המרוויחים הגדולים הם הקבלנים, שלא ממש ספרו אותנו בחלוקת הדיבידנד האחרונה. הצרפתים לא משקיעים בעסקים בעיר, עלייה, לדידם, לא מתוכננת בזמן הקרוב, אלא אם תתחולל איזו מהפיכה פוליטית בצרפת - הצרפתים קונים כאן בתים כדי להשוויץ בפאריז על הבית שקנו בישראל וככל שהבית מפואר ויקר יותר, מעמדם, שם, רם יותר. ההבנה הזו חילחלה היטב אצל הקבלנים ובהתאם לכך, נבנים פרוייקטים מפוארים ורבים יותר שאנחנו, האילתים הפשוטים, נטולי היורו בכיסינו, לא יכולים להרשות לעצמנו. תחשבו מה יהיה, אם מחר תהיה עלייה המונית, מה נעשה עם כל הצרפתים האלה? ממה הם יתפרנסו? ואם כולם יקנו כאן בתים את מי יעשקו בתי המלון?
תחשבו לרגע על השכונות החדשות שמתהוות – שכונות חשוכות, נטולות חיים, שוממות, שמתעוררות לחיים רק בפסח ובחודש אוגוסט – השכונות החדשות עומדות להיות שכונות רפאים. פרובאנס ביום סגריר.
אז לכאורה, התנופה הנדל"נית מרשימה, אבל אותנו זה תוקע, ללא יכולת להתקדם ולהתפתח ובית חלומותינו מתנפץ לנו בפרצוף. לנו. אלו שרואים באילת את ביתם. הקרוסלה המטורפת הזו, הקפיצה גם את מחירי הדירות יד שנייה - מכירת הבית שלנו כבר לא משתלמת, כאשר אין לנו האפשרות לרכוש אחרת במקומה.
המגוחך הוא, שאילת איננה מפותחת כלכלית – אין כאן תעשייה, אין כאן מפעלים יש כאן רק תיירות עונתית, שמפרנסת אותנו בקושי – היא מקור לחמינו – צריך נס או זכייה קולקטיבית בלוטו כדי שנוכל להרים את ראשנו מעל הממוצע - זו הסיבה שתנופת הנדל"ן תפגע בנו אם לא נעצור אותה. אנחנו מוכרחים לגרום לכך, שהשקעות הנדל"ן יהיו סביב מה שקיים – כך הכסף יישאר אצלנו ויתגלגל בתוך העיר, התרבות האירופאית תחייב השקעה בפיתוח הסביבה, בשכונות ובמבנים. כמות הדירות להשקעה תצטמצם, תופעת השוכרים המזדמנים תפחת ואיתה ההזנחה הפושעת של המבנים והבתים.
אנחנו צריכים לעודד ולברך יזמים מהסוג האחר – לא יזמי נדל"ן- ואם נדל"ן – אז בכיוון של דירות נופש, ואם כבר צרפתים, אז רצוי להעתיק את המודל הצרפתי כמו בדוביל ובקאבור וכן.. שגם משה מאשקלון יוכל להרשות לעצמו בית נופש באילת.
נכון. מה שאמרתי זה לא פופולארי, אם הייתי צרפתייה הייתי נעלבת. אבל אני אילתית ואני חרדה למה שקורה בעיר ולעתידה.
בנתיים, אורוואר...
