גנבים בלי הפסקה

אף שנתוני גניבות הרכב באילת נמוכים ביחס למקומות אחרים בארץ, במשטרת מרחב אילת מודאגים מאוד מהעובדה שהמרכיב העיקרי הוא גניבות קטנועים. דובר המרחב: "אנחנו ממקדים את האכיפה כלפי בני נוער המוכרים לנו בתחום הזה"

 

אולי מזג האוויר החמים שמאפיין את אילת ברוב ימות השנה הוא שתרם לעליית מעמדו של הקטנוע בעיר ולהתגבשותו כ"רכב השרד" של האילתי המצוי.

אם אתה בעל קטנוע וגר באילת – כדאי שתקשור טוב את כלי הרכב שלך: בשבועיים האחרונים בלבד נגנבו וניזוקו למעלה מעשרים אופנועים ברחבי העיר. המשטרה תומכת בתחושה המתגברת, ומסבירה כי הסיבה המרכזית לגניבות הקטנועים היא פשוט אי-נעילתם.

בסעיף גניבות הרכב, על פי נתוני משטרת מרחב אילת, "מככבות" גניבות של קטנועים. דובר מרחב אילת, סנ"צ איתן גדסי, עימו שוחחנו השבוע, מבקש להבהיר כי נתוני גניבות הרכב באילת נמוכים מאוד, אולם המרכיב העיקרי בגניבות הוא, כאמור, קטנועים. במשטרה סבורים, כי הסיבה לכך נעוצה בקושי להוציא כלי רכב מהעיר אילת.

גנבו לכם את הקטנוע? אתם לא לבד. התופעה של גניבת קטנועים, בעיקר על ידי בני נוער, הפכה למעין "ספורט מקומי".

בעניין זה אמר השבוע גדסי,  כי "מדובר בגניבות שמבוצעות על ידי בני נוער בעיקר. אנו עדים לתופעה שבה קטנועים נגנבים וננטשים במקומות שונים בעיר. בחלק מהמקרים נעצרו על ידי השוטרים לא מעט קטינים שהיו מעורבים ואנו ממקדים את האכיפה כלפי בני נוער המוכרים לנו בתחום הזה".

לשאלת עיתון 'העיר אילת' כיצד מתמודדת המשטרה עם ריבוי הגניבות, השיב גדסי: "לבלשי הנוער במרחב אילת מוכרות מספר דמויות שפעילות בתחום הזה, אולם מדובר, בדרך כלל, בבני נוער שעושים שימוש בקטנועים ונוטשים אותם בשלמותם כחלק מהתנהגות בריונית. אנחנו פועלים בקרב אוכלוסיית הנוער ולאחרונה נעצרו לא מעט קטינים שהיו מעורבים בגניבות".

 

ארבעה קטנועים הרוסים בכל יום

 

מי שעשויים "להרוויח" מהמצב החדש הם דווקא בעלי המוסכים שמתמחים בטיפול בקטנועים ובאופנועים. המיתון, אם גל הגניבות לא יפסק, פשוט "ידלג" עליהם. בעיר קטנה כמו אילת, מסתבר שגם האמפטיה כלפי מי שהקטנוע שלהם נגנב ונמצא הרוס, מוצאת מקום של כבוד במוסכים. אחרי הכל, בעלי הקטנועים הם לקוחות שלהם בכל ימות השנה.

רותם עופרי, הבעלים של "רותם סייקל", מוסך מקומי לאופנועים, מתמודד עם התופעה מדי יום ביומו. צריך לראות את מספר הקטנועים שהגיעו אליו השבוע לתיקון, כדי להבין את מימדי התופעה. "כל יום מביאים לי שלושה-ארבעה אופנועים הרוסים" הוא אומר. "הגנבים הם נערים שמפרקים באלימות את הפלסטיקה הקדמית של האופנוע, שוברים את מתג ההצתה, מניעים, משתוללים וגורמים נזקים כבדים לאופנוע ואפילו לתאונות קשות".

במקרים רבים, מגיעים אליו כלי רכב שבעקבות הנזק הרב שנגרם להם, אין הצדקה להשקיע בתיקונם.

בעקבות שיחות שקיים עופרי עם לקוחותיו, הוא יודע לספר שכל הקטנועים שנגנבו לא היו קשורים ולא הותקנה בהם מערכת אזעקה. "הגנבים פשוט עוברים מאופנוע לאופנוע. קטנועים שאינם קשורים או נעולים, מהווים מטרה קלה. מפרקים את החלק הקדמי שלהם וגונבים אותם".

במשטרת אילת ביקשו השבוע לנצל את הבמה ולפנות, באמצעות עיתון 'העיר אילת', אל בעלי הקטנועים. "בני הנוער שעוסקים בכך" אמר סנ"צ גדסי, "מחפשים את הפירצה הקלה ורוב הקטנועים שנגנבו לא אובטחו כראוי על ידי בעליהם". אבטחת הקטנועים, הוא הוסיף, עשויה לעזור מאוד להתגבר על התופעה.

לדבריו, בהנחיית מפקד מרחב אילת, נצ"מ יהודה דהן, גורמי החקירות במרחב יעבירו מעתה לכל תושב שיפגע מגניבת קטנוע את פרטי הנערים החשודים בגניבה, כך שלאחר מיצוי ההליך הפלילי יוכלו הנפגעים לגבש נגד הנערים הללו גם תביעת נזיקין אזרחית.

 

אנשים ישרים משלמים ביוקר

 

גם אם הנתונים הרשמיים מצביעים על ירידה במספר הגניבות של כלי רכב באילת, הרי שאי אפשר להקל ראש בתופעה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבני נוער. גורמים עמם שוחחנו משתמשים במילה "טרנד" ואולי זו הסיבה שגם בית המשפט נוהג במידת הרחמים כלפי בני נוער שמובאים בפניו לדין.

במקרים רבים מדובר במה שנהוג לכנות "ילדים טובים מבית טוב", ואולי בגלל שאין המדובר במקרה עבריינות קלאסי או בעבריינים מועדים, המשטרה מוצאת עצמה חסרת אונים.

"את בני הנוער שמתעסקים בגניבת קטנועים" אמר השבוע גורם במשטרה, "אפשר לחלק לשתי קבוצות: קטינים מובילים וקטינים נגררים. זה בהחלט טרנד, הם לוקחים קטנוע, יוצאים לסיבוב וכשנגמר הדלק זורקים אותו. כשבחור מבית טוב מובא לבית המשפט, ברור שיהיה קשה להתמודד איתו. מתייחסים אל זה כאל משובת נעורים, הוא עשה מה שעשה והביע על כך חרטה".

יחד עם זאת, יודעים אותם גורמים לספר גם על גרעין קשה יותר של בני נוער, אלה שמתנהגים בבריונות לשמה. חלק מה"קטע" עבורם הוא עצם ההתחמקות מהמשטרה. מול הגרעין הזה פועלת המשטרה במרץ ומשתדלת להגיש כתבי אישום.

רק אתמול (רביעי) עצרה משטרת מרחב אילת קטין בן 15 שגנב קטנוע. בתום חקירתו הוא נכלא.

"כל עוד מערכת המשפט תשחרר גנבים, הקורבנות ימשיכו לשלם את המחיר" אמר השבוע בעל קטנוע שביקש להישאר בעילום שם. "איפה ההורים? איזה פרצוף יש למערכת האכיפה? בני הנוער יוצאים ל"סיבוב של הנאה" ואנחנו משלמים גם בכסף עבור תיקון הנזקים שהם גרמו לקטנוע וגם בימי עבודה".

"לא נעלתי את האופנוע שלי בגלל הרגל ועצלנות" מודה א.ד. (השם שמור במערכת), בעל קטנוע שנגנב. לטענתו, הוא סיים יום עבודה, וכהרגלו השאיר את הקטנוע בכניסה לביתו. "נערים משוטטים, חולי הגה ועבריינים מועדים עברו וגנבו אותו. מצאו אותו לאחר יומיים עם נזק של שלושת אלפים שקלים" הוא מספר. "הבנתי מהמשטרה כי מדובר בנערים בני 14-15 שמוכרים למשטרה, שהם עבריינים מועדים. למה לא מכניסים אותם למוסד לעבריינים? למה בתי המשפט מגנים על הגנבים ולא על האזרח הקטן והמסכן שנופל עליו תיק כזה, הוצאה שמהווה נטל על התקציב המשפחתי?".

 

מחיר השעמום

 

היה מי שדיבר על כך שהתופעה של גניבת אופנועים נובעת בעיקר משעמום של הצעירים באילת. "לנוער ולילדים אין מסגרות של פעילות ואין מועדונים שבהם הם יכולים להתרכז, לבלות ולמצוא עניין".

לרוב רובם של בני הנוער העוסקים בגניבת קטנועים אין רישיון נהיגה. מבט חטוף אל עבר קטנועים שנמצאו על ידי המשטרה והובאו לטיפול ב'רותם סייקל' מעיד על כך שמי שגנבו אותם, השתמשו בהם לנסיעה פרועה. על פי הנזקים ניתן להסיק כי בני הנוער נכנסו עם הקטנועים בקירות, בעמודים ואף התהפכו במהלך ה"הרפתקה", תוך שהם מסכנים את חייהם.

הקטנועים נגנבים נמצאים, בני הנוער לא נענשים והקורבנות? הם ימשיכו לשלם את מחיר משובת הנעורים, אלא אם כן ישכילו לקשור את הקטנועים או להתקין בהם אמצעי מיגון אחרים.