וועדת המלגות העירונית תבעה את הסטודנט

וועדת המלגות העירונית, דרשה מבית המשפט, לחייב סטודנט בן אילת, להחזיר את כספי המלגה שנתנו לו באמצעותה. הטענה היא, שהפר את ההסכם, על פיו הוא מתחייב לחזור להתגורר ולעבוד באילת, בתום לימודיו. בוועדה מביעים השבוע תמיהה בדבר פסק הדין שקבע, כי עליו להחזיר רק כמחצית מהסכום הנדרש בתביעה. יו"ר וועדת המלגות יהודית זילברשטיין: "רוב רובם של הסטודנטים מחזירים את הכסף, אם לא חזרו לעיר, ואף מודים לעיר על שסייעה להם במימון הלימודים. מקרה זה הינו נדיר, כמותו לא נתקלנו מעולם ואנו מקווים כי לא יישנה". הסטודנט: "אין בכוונתי להתעמת עם קרן אילת בתקשורת"

 

לוועדת המלגות העירונית, ישנם קריטריונים ברורים, על פיהם נבחנת כל בקשה לקבלת מלגת לימודים במוסד מוכר להשכלה גבוהה. מטרת המלגות לסייע, ככל האפשר, לבני אילת לממן את הוצאות שכר הלימוד הגבוה הנדרש ללימודים אקדמאים וללימודי תעודה. המלגות ממומנות בעיקרן מכספי תרומות, המועברות באמצעות קרן אילת.  גובה המלגה לסטודנטים, נקבע בין השאר, בהתאם לסכום התרומות המוקצות לוועדת המלגות. ככל שהסכום שעומד לרשות הוועדה גבוה יותר, כך גדל בהתאם, סכום המלגות ומספר הסטודנטים שיזכו לסיוע הנכסף. השנה, למשל, סטודנט שעמד בקריטריונים לקבלת מלגה ללימודי תואר ראשון, יקבל מלגה בסך 3000 שקלים. סטודנט שעמד בקריטריונים לקבלת מלגה ללימודי תעודה מקצועית, כגון הנדסאים, יקבל השנה מלגה בסך 2200 שקלים. ללימודי תואר ראשון, מוענקות ארבע מלגות, כאשר על הסטודנט, לחדש את הבקשה מידי שנה, עד לסיום לימודיו.

יחד עם זאת, כלל ברור, הקבוע מאז ומתמיד בהסכם עליו חתום הסטודנט מול וועדת המלגות העירונית וקרן אילת, מדגיש כי כספי המלגה יוחזרו במלואם, כולל ריבית והצמדה, אם לא יחזור מקבל המלגה, בתום לימודיו, להתגורר ולעבוד בעיר אילת. הכלל נקבע במטרה להוסיף לעיר את התשתית החסרה של כוח אדם מקצועי ואקדמאי.

יצוין, כי לצד החוזרים לאילת, ישנם אלה הטוענים, אף הם במידת הסבירות, כי לא ניתן למצוא באילת עבודות בהתאם לתואר הנרכש או לצבור בעיר פרקטיקה בתחום הנלמד, וכי מדובר בדרישה נוקשה ומקשה שמציבה הקרן למקבלי המלגות.  בעניין זה, אין כל הקלות, גם אם סטודנט מוכיח לוועדה כי ניסה למצוא עבודה באילת. במקרים רבים, יאלץ בתמורה, לעסוק כאן, בעבודה שאינה קשורה ללימודיו. לסטודנטים  הלומדים באילת, מותנית קבלת המלגה, במתן מכסת שעות בהתנדבות, לעבודה קהילתית.

יו"ר וועדת המלגות, ומזכירת קרן אילת, יהודית זילברשטיין, מבהירה השבוע, כי: "בהסכם מצוין במפורש, כי הוועדה וקרן אילת אינן אחראיות למציאת תעסוקה לסטודנט באילת. רוב רובם של הסטודנטים, מחזירים את הכסף, אם לא חזרו לעיר בתום לימודיהם, ואף מודים לעיר על שסייעה להם במימון הלימודים. אחוזים בודדים בלבד הגיעו לכדי עתירה משפטית". על סירובו של הסטודנט במקרה זה והעדפתו להתנצח בבית המשפט, אומרת זילברשטיין: "זהו מקרה נדיר כמותו לא נתקלנו מעולם ואנו מקווים כי לא ישנה".

 

קרן אילת: "החלטה מצערת של בית המשפט"

בכתב העתירה שהוגשה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום באילת, דורשת קרן אילת, באמצעות עו"ד קפיטולניק, לחייב את הנתבע בתשלום 9,367 שקלים, בעבור ארבע מלגות לימודים לתואר ראשון, שנתנו לו באמצעות הקרן. לטענת קרן אילת, הסטודנט סיים את לימודיו לתואר ראשון בהנדסת מכונות, בשנת 2004 והחל בלימודיו לתואר שני בשנת 2007, ועל אף התחייבותו, לא שב בתום לימודיו, להתגורר ולעבוד בעיר אילת. לטענת הקרן, דרישותיהם להחזר סכומי המלגות שניתנו לסטודנט, לא נענו.

זילברשטיין: "רוב רובם של הסטודנטים מחזירים את הכסף, אם לא חזרו לעיר, ואף מודים לעיר על שסייעה להם במימון הלימודים""משנת 2001 עד שנת 2004 הוא הגיש בקשה מידי שנה וקיבל ארבע מלגות בסכום כולל של 8,600 שקלים" אמרה השבוע זילברשטיין, "בכל שנה, כאשר הגיש את הבקשה, חתם על התחייבות לחזור לאילת לאחר סיום הלימודים, להתגורר ולעבוד באילת". הסטודנט אמור היה להתגורר באילת לתקופה של שנה אחת כנגד כל שנת מלגה שקיבל, דהיינו – ארבע שנים. "בכתב ההתחייבות המהווה מסמך משפטי, התחייב בהתחייבות בלתי חוזרת, כי ישלם בתום שנה מסיום לימודיו, את מלוא סכום המלגות כולל ריבית והצמדה, אם לא יחזור לאילת" אמרה השבוע, יו"ר וועדת המלגות, יהודית זילברשטיין, והוסיפה:" במשך ארבע שנים, ניסתה וועדת המלגות לאתר את הסטודנט ושלחה לו מכתבים רשומים רבים, שעליהם לא טרח לענות כלל. בשנת 2008 התברר לוועדה, כי הסטודנט השתקע בצפון, התחתן, והקים שם את ביתו. על כן הוא נדרש להחזיר את כל סכום המלגות".

זילברשטיין מציינת כי למרות נכונותה של הוועדה, להעניק לו הקלה, בכך שלא חייבה אותו במלוא הריבית וההצמדה ואף אפשרה לו לשלם את החוב במספר תשלומים, הוא התעלם מההתראות שנשלחו אליו מעורך הדין, והוועדה נאלצה להגיש נגדו כתב תביעה. לדבריה, על מנת לקצר את ההליכים, הסכימה הוועדה לקיים את הדיון על בסיס פשרה. "לסטודנט אף הובהר, כי הכסף נועד למתן מלגות לסטודנטים בני אילת היוצאים ללימודים וכי הוועדה עובדת בהתנדבות וכל כספי ההחזרים, כמו גם כספי התרומות, מועברים ישירות לסטודנטים" אמרה זילברשטיין.

בהחלטתה למתן פסק הדין, מציינת רשמת בית המשפט, ש. שטרית, כי אין מחלוקת בדבר הסכומים שקיבל הסטודנט כמלגה, וכי בכל שנה, אכן חתם על כתב התחייבות לקבלת המלגה, הקובע בין השאר, תנאי מוקדם להעמדת ההטבה לסטודנטים בני העיר בנוסח שלהלן: "תמורת כל מלגה שנתית שאקבל מהקרן, הנני מתחייב/ת כי בתום לימודי אתגורר ואעבוד באילת, שנה אחת כנגד כל מלגה שנתית שאקבל, הכוונה למגורי קבע מוכחים. ידוע לי שהקרן אינה עוסקת במציאת מקום עבודה באילת ואינה מתחייבת להבטיח לי מקום עבודה באילת ולא אוכל לבוא בשום טענה לקרן, בנושא עבודה בעיר. במקרה ולא אעמוד בהתחייבותי ולא אתגורר ואעבוד באילת בתום לימודי, אחזיר לקרן עם דרישה ראשונה, את סכום המלגה שקיבלתי עבור כל שנת לימודים, כנגד כל שנה שלא אתגורר ואעבוד באילת ולא אוכל בשום אופן להצדיק את אי מילוי תנאי ההחזר מכל סיבה שהיא".

בנוסף, ציינה הרשמת כי הנתבע הגיש טענות ערוכות וסדורות בבקשתו להתגונן, בצרוף תצהיר ומסמכים רבים בתמיכה. בתמצית הגנתו טען, כי הוא עדיין סטודנט וכי המשיך את לימודיו לתואר שני מיד בסמוך לסיום לימודי התואר הראשון. עוד טען, כי עשה מאמצים רבים למצוא עבודה בעיר אילת אולם טרם מצא עבודה העונה לכישוריו המקצועיים וכי מגורים באילת, בנסיבות כפי שתוארו בהרחבה בתצהירו, יהיו עבורו, בבחינת "בטלה מתמשכת בעיר".

הנתבע ביקש לדחות את התובענה על הסף וכן ביקש להורות על מתן צו לגילוי מסמכים. בקשות אלו ובקשת הרשות להתגונן, נקבעו לדיון, אך הוא פנה בטרם הדיון אל בית המשפט, בבקשה לפסוק את הדין.  בית המשפט מציין, כי הבקשה הועברה לתובעת ועם הסכמתה, נקבע כי יינתן פסק דין, בלא צורך במתן נימוקים.

בפסק הדין, נקבע השבוע, כי עליו לשלם לקרן אילת סך כולל של 4000 שקלים, (כמחצית סכום התביעה המקורית, ואף סכום הנמוך מהסכום המוסכם כפי שהוצע בפשרה. ר.ו). הסכום האמור, ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים, כנגד סילוק מוחלט של התביעה.

"קיצור ההליך קובע, כי השופט אינו חייב במתן נימוקים להחלטתו, אך השבוע נדהמנו להיווכח, כי בית המשפט לא נתן משקל נכון והולם לארבעה כתבי התחייבות רשמיים ובלתי חוזרים, עליהם חתם הסטודנט, שבמקום להודות לעיר על סיוע ועזרה בלימודיו, בחר להתדיין בבית המשפט ולא לעמוד בהתחייבותו להחזרת הכסף" טוענת זילברשטיין. לדבריה, "וועדת המלגות, מביעה צער רב על פסק הדין שפוגע בסטודנטים ובוועדה, ובכך מונע ממנה להעניק השנה, שלוש מלגות נוספות, לסטודנטים בני אילת". הקרן, לטענתה, שוקלת להגיש ערעור.

הסטודנט בתגובה:  "אני מכבד את קרן אילת. אין בכוונתי להתעמת איתם בתקשורת. את כל מה שרציתי לומר, מסרתי לבית המשפט באופן ערוך ומסודר בכתבי טענותיי, בצירוף תימוכין לכך. בית המשפט אמר את דברו ואני מכבד את החלטתו".