קרנ-גיי
ההכנות לקרנבל בעיצומן. עושי הבובות, תופרי הפאייטים, מדביקי הקריסטלים ושוזרי הנוצות כורעים תחת העומס. גם בביתנו הקט המהומה לקראת שבוע הקרנבל שיחל בסוף השבוע הזה, רבה אף מרובה.
אני עסוקה בימים אלו, תודה, מאוד מאוד עסוקה, כי מבלי לדעת למה ואיך, הסתבכתי בתפקיד מלבישת אף מאבזרת הגיי-קרנבל של צוות העובדים הגברי שלנו ואם תרצו לדעת במה אעסוק בשבוע הבא הריני להודיעכם שאהיה עסוקה עד למאוד בהתאמת חצאיות מיני, חולצות מחשוף ופאייטים, פיאות בצבעי נאון וכתרי זהב וכסף זעירים לפועלי בניין קשוחים. אה כן, צריך גם לאפר אותם!
זה התחיל כמו כל הקטסטרופות, ביוזמה נדיבה של האיטלקי. פלביו, עובד משק הבית החביב, עליז מבטן אף מלידה, חש עצוב לקראת הקרנבל הקרב ולא היסס לשתף אותנו בלבטיו: "השנה אחגוג את הקרנ-גיי (יום אחד בקרנבל המוקדש לגיי וטרנווסטייט), בקאפ-אוף-ריו (העיר הסמוכה למקום מגורינו), הודיע לנו. "זהו היום היחידי בשנה בו אני יכול להרגיש רצוי".
טייב, ברזיל היא ארץ חפשית, מאוד חפשית, אממה, 99% מהברזילאים הודיעו רק בשבוע שעבר לעיתון הנפוץ במדינה או-גולובו, שאין בכוונתם להעסיק גיי או לאשר את העובדה שהוא משרת אותם בבית-עסק. כמובן, בערים הגדולות כמו ריו דה-ז'אנרו וסאו-פאולו המצב שונה, אבל אם תזכרו שברזיל היא ארץ גדולה מיבשת אירופה כולה, תבינו שהמדובר בלא מעט אנשים חסרי סבלנות מכל וכל לגייז.
פלביו המתוק, שעובד איתנו בבית, סובל מיום שהבין שהוא גיי מאפלייה לא מוסתרת. הוא שמח מאוד למצוא עבודה אצל גרינג'וס שלא מעניין אותם באיזה מין או צבע הוא נוהג להתאהב בזמנו החפשי אממה, עובדי הבניין שעוסקים בשיפוצים זמניים בבית (כולה 9 שנים והספירה נמשכת), מביטים בו בחשדנות ואינם טורחים להסתיר את בוזם, רק משום שהבחור המתוק מתקלח בקביעות פעמיים ביום ומסרב בתוקף לפלוט נפיחות או לגרבץ' בפומבי.
האיטלקי, שזכר את החגיגות הססגוניות של הקרנ-גיי בהן נכחנו בריו דה-זאנרו בשנים עברו, קרן מנחת.
"ומה אתה הולך ללבוש"? התעניין. "אתה צריך מקדמה לקנות תלבושת"?
"לא", התעצב פלאביו. "אלבש ברמודה וחולצת טריקו. אני מתבייש להתלבש כאישה, רק גברים מצ'ואים מתלבשים כנשים בקרנבל בברזיל. אני גיי, מכירים אותי כאן כגיי, אז יצחקו עלי אם אתלבש כאשה". האיטלקי, הביט בו ומי שהכיר אותו ידע שליבו התכווץ אולם הוא שתק לשם שינוי.
למחרת בבוקר, עת הגיעו 12 פועלי הבניין לשבור סלעים ולהניח בלוקים, קרא האיטלקי למאצ'ו שביניהם, מאוריצ'יוס, לשיחה מלב אל לב.
"אתה חוגג השנה את הקרנבל"? חקר אותו. "בוודאי" הודיע מאורצ'יוס בגאווה. "כבר יש לי תלבושת, אני לוחם אושו".
"נהדר", קרן האיטלקי. "אבל ביום שבת יש את הקרנ-גיי, אתה מוכן ללכת עם פלאביו"? "למה לא"? משך מאוריצ'יוס בכתפיו. "אבל תצטרך להתלבש כאשה", המשיך האיטלקי לתקוף ללא רחמים. "זהו הקרנ-גיי"
"היי, אין לי כסף לעוד תלבושת", קדרו פניו של מאוריצ'יוס. "קניתי תלבושת גם לאשתי ולילדה, הקרנבל זה עסק יקר". "שום בעייה" חייך האיטלקי חיוך שועלי אופייני. "את זה אפשר לסדר".
"נהדר", קרן מאוריצ'יוס. "גם פלביו יתלבש כמו אשה"? "בטח" הרגיע אותו האיטלקי. "וגם ז'וזה, מנהל העבודה. אל תדאג, כולכם תראו כוסיות להפליא".
עבדתי בגינה, מזיעה כמו שני כושים, כשהאיטלקי רץ אלי, כרסו ממהרת לפניו ועל פניו ארשת עסקנית.
"תגידי", שאל אותי משוש חיי שאלה שלעולם לא האמנתי שאשמע מפיו: "יש לך במקרה כמה חצאיות מיני להשאיל לי"?
טוב, מאוריצ'יוס השחום זכה לחצאית מיני קצרצרה, גופייה לבנה מעוטרת בקריסטלים, ופאה וורודה. פלביו קיבל אף לבש חצאית כחולה עוד יותר קצרה, חולצה מעוטרת בפאייטים ופאה מוזהבת. ג'וזה המסוקס קיבל אף לבש שמלת משי שחורה עם חזיה תואמת, שניהם מעוטרים בקריסטל סוורוסקי.
כל השלישייה הלזו קיבלה מידי את הבגדים, זכתה לליווי הלבשה צמוד והתייצבה לצילומים במיוחד עבור "אילתי".
מאוריצ'יוס, שזכה לכינוי "תחת חשקני" משאר עובדי הבניין המריעים שצפו במהומה, התלהב עד אין קץ מתדמיתו החדשה וניסה להיכנס לזוג נעלי עקב סגולות עם עיטורי כסף השייכות לי בדין אף בצדק. למותר לציין שלא הרשיתי לו, כפות רגליו כפולות משלי ומ.מ.ס לימדה אותי להוקיר נעליים אף לשמור עליהן, במיוחד כשהן ביזאריות להפליא כמו הזוג הלזה. מאוריצ'יוס המאוכזב הבטיח לי שלא נורא – הוא כבר ילווה מאישתו זוג נעליים הולם.
פלאביו מצידו חי מאותו יום בחלום מתוק. גרף הפופולאריות שלו נמצא מאותו יום בנסיקה חדה, העובדים המסוקסים באים אליו בהתגנבות יחידים ומבקשים את עזרתו בפנייה ל"דונה טוני" שתשאיל להם חצאיות וגופיות נצנצים לקרנבל. פלאביו, שאחרי שקלה וטריה בת שעתיים בחדר הארונות מצא לו אופציה נוספת בדמות שמלה שחורה קטנה עם מחשוף גדול מאוד וחזייה מעוטרת פאייטים, מתלבט בקול רם מזה ימים באם ללכת על התלבושת הכחולה הסקסית או על מראה אודרי הופבורן בשחור קלאסי. אני מצידי שולפת מכל המחבואים את בגדיי היותר תיאטרלים, את הפאות הצבעוניות והמניפות שאני מעטרת בהם את הבית מזה שנים לקראת הקרנבל, מתאימה צבעים, הופכת פיג'מות סאטן לתלבושות נוצצות, מכינה לק עם נצנצים לפלאביו עליו אסרתי לכסוס ציפרניים ומעדכנת את ערכת האיפור לקראת יום שבת, יום הקרנ-גיי.