הצעה: להעדיף ספקים וסוחרים אילתים על פני "צפוניים"

חברת מועצת העיר, עוה"ד לימור להב, הגישה השבוע לראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, שתי הצעות לסדר היום; האחת בעניין הקמת מועצת נשים (שליד ראש העיר) והשנייה בנושא העדפת ספקים וסוחרים אילתים בכל רכישה ו/או קבלת שירות עד לסכום הפטור מפרסום מכרז. עו"ד להב: "תושבי אילת מוכרחים להיות ערבים זה לזה ובכלל זה, אם לא בראש ובראשונה – הרשות המקומית". ראש העיר, מסיבות השמורות עמו, בחר שלא להעלות לדיון בישיבת המועצה הקרובה את ההצעה

 

כזכור, במהלך מערכת הבחירות, תפס נושא העסקתם של קבלנים "צפוניים" מקום נרחב בפרסומי התעמולה השונים, בעיקר של מי שקיוו למצוא עצמם על כסא ראש העיר ונאלצו, במקרה הטוב, להסתפק בתואר "חבר מועצה".

"לאחרונה, הנני מקבלת פניות רבות מספקים, סוחרים ונותני שירותים אילתים, אשר מתלוננים בפניי, כי עיריית אילת מעדיפה לבצע את רכישותיה ולקבל שירותים מספקים צפוניים" כתבה השבוע חברת המועצה להב. "ככל שטענות הספקים נכונות, הרי שמדובר בעיוות שיש לתקנו לאלתר, לרבות בשל המצב הכלכלי הקשה בו מצויים הספקים האילתים, אשר חלקם עומדים בפני סכנת סגירה של עסקיהם".

להב הוסיפה בפנייתה אל ראש העיר, כי "בשל בידודה של אילת מהמרכז, תושבי אילת מוכרחים להיות ערבים זה לזה ובכלל זה, אם לא בראש ובראשונה – הרשות המקומית", וביקשה, באמצעות ההצעה שהגישה, לסייע לספקים ולסוחרים האילתים באמצעות קביעת מדיניות מחייבת, אחידה וברורה, בכל הנוגע לרכישות שמבצעת עיריית אילת.

על פי הצעתה, מועצת העיר תקבע, כמדיניות מחייבת, העדפת ספקים וסוחרים אילתים בכל רכישה ו/או קבלת שירות עד לסכום הפטור ממכרז. הרעיון, על פי להב, הוא שלפני כל רכישה שמתוכננת, תבקש העירייה הצעות מחיר משני ספקים אילתים, לפחות. לאחר קבלת כל הצעות המחיר (לרבות הצעות מספקים צפוניים), ובמידה ותתקבל הצעה מספק צפוני, שתהא נמוכה מהצעות המחיר של הספקים האילתים, יתנהל מו"מ עם הספקים האילתים במטרה להשוות את הצעת המחיר שלהם להצעת המחיר הנמוכה.

העתק מפנייתה של לימור להב הועבר גם אל היועצת המשפטית של עיריית אילת, עו"ד דפנה ישראלי. "למיטב ידיעתי" אמרה השבוע להב, "קבלת החלטה בנושא זה, אינה מחייבת חקיקת חוק עזר ואיננה עומד בניגוד לחוק או לתקנות, אולם יחד עם זאת, בטרם העלאת ההצעה לדיון, אני ביקשתי את חוות דעתה המקצועית של עו"ד ישראלי.

 

הכוח הנשי הולך ונעלם

 

הצעה נוספת שהגישה השבוע לימור להב, עוסקת בהקמת מועצת נשים, וזאת על פי חוק הרשויות המקומיות שמחייב כל רשות מקומית למנות יועצת לקידום מעמד האישה. החוק הנ"ל (חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה) תש"ס – 2000) מגדיר את תפקידיה וסמכויותיה של היועצת לקידום מעמד האישה, ומטרתו לקיים ולקדם את הקשר שבין מועצת הנשים לבין הרשות המקומית והעומד בראשה.

"כמעט בכל הרשויות בארץ הוקמו מועצות נשים כאלה" אומרת להב ומוסיפה בתמיהה, כי "אילת היא מהערים הבודדות בישראל שאין בה מועצת נשים". בפנייתה אל מאיר יצחק הלוי, מציינת להב את העובדה שבעבר פעלה באילת מועצת נשים אולם מאז שנת 2003 (השנה בה מונה יצחק הלוי לתפקיד ראש העיר. ש.א.) אין למועצת הנשים כל פעילות. זאת ועוד – יועצת ראש העיר לענייני נשים שפעלה עד שנת 2003 מעולם לא הועברה מתפקידה והיא נושאת בתואר עד עצם היום הזה. יצויין, כי מלי פישמן, מי שמחזיקה בתפקיד, זכאית לשכר מאת הרשות אולם לאורך התקופה בה פעלה המועצה, היא ביצעה את תפקידה בהתנדבות.

במועצת עיר שמונה מונה 17 חברים ומתוכם רק 2 נשים – ספק אם יש סיכוי להצעה כזו לעבור, אבל לימור להב מתעקשת להישאר אופטימית, למרות שהנושאים שהציעה להב, כפי שעולה מסדר יומה של ישיבת המועצה שצפויה להתקיים ביום ראשון הקרוב, כלל לא נמצאים על סדר היום.

 

בשביל מה מועצת נשים?

 

"המועצה דרושה על מנת לתת מענה לצרכים הייחודיים של אוכלוסיית הנשים בעיר והיא תוספת יעילה לעבודת ראש העיר ולתקשורת בינו לבין אוכלוסיית הנשים" אומרת להב. לדבריה, תפקידה של מועצת הנשים הוא ליזום ולערוך אירועים ופעילויות שונות למען הקהילה, וכן קורסים והרצאות בנושאים שונים, בכללם: תרבות ואומנות, יזמות עסקית, מניעת אלימות העצמת נשים ומנהיגות נשים.

על פי ההצעה, בהרכבה של מועצת הנשים שתקום תהיה נציגה מטעם כל סיעה במועצת העיר, נציגה מטען ארגוני הנשים הפועלים בעיר, נשים שבולטות בפעילות בקהילה ובעשייה העירונית, נשים בעלות הישגים אישיים ומקצועיים באקדמיה ובעסקים, נציגה מטעם האמהות החד הוריות, מערכת החינוך, הבראיות, מערכת החוק והמשפט, המגזר הדתי, העולים החדשים, עובדות העירייה, גיל הזהב, התקשורת ונציגה מקרב הנערות.

עו"ד לימור להב, מבקשת מהמועצה לאשר את מינויה לתפקיד יו"ר המועצה ואת פרסומו של מכרז לשם מינוי יועצת לקידום מעמד האישה, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.

 

למרבה הפלא, דווקא מלי פישמן, מי שהחזיקה (ושבעצם עדיין מחזיקה) בתפקיד יועצת ראש העיר לענייני נשים, סבורה שכלל אין צורך במועצה כזו.

"מועצת הנשים" מספרת פישמן, "פעלה מאז הקדנציה של רפי הוכמן, דרך שתי הקדנציות של גבי קדוש כראש עיר ופעלה בתחומים רבים. המועצה היתה שותפה לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, ציון יום האישה הבינלאומי, יום המאבק נגד אלימות בנשים, נרתמנו לעזור במבצע שלמה, לא ישבנו והעברנו מתכונים של עוגיות. היו חברות איתי במועצה נשים רבות, ביניהן: יעל קפיטולניק, סימה נמיר, מיקי חכם, ד"ר דליה אורבך, מירה'לה הראל וציפי הרשקו".

 

ומדוע פסקה פעילותה של המועצה?

"ברגע שאני לא כינסתי אותן אף אחד לא כינס אותן, ונראה לי שלכולם זה היה מאוד נוח. אני לא רוצה לקחת בזה חלק. אני נמצאת היום במקום אחר. דעתי היום על מועצות נשים ומקומן בחברה הישראלית השתנתה, אני לא חושבת שנשים צריכות להתאחד ביחד תחת כותרת של "מועצת נשים" או "הרשות לקידום מעמד האישה". המאבק לשוויון הזדמנויות הסתיים, המאבק צריך לשאת אופי אחר ויותר מהותי".

"אני שומעת" מספרת פישמן, מנהלים שאומרים "אצלי במקום העבודה אין בעיה, אני נותן לנשים אצלי להיות בעמדות מפתח'" ועצם האמירה הזו מקוממת לדעתה. "מדובר באמירה מאוד שובניסטית ומי שאומר אותה לא מבין את הרעיון".

"החוק מחייב ייצוג שווה" היא מסבירה, "ובפועל מכניסים בכוח נשים למקומות שהן לא מתאימות, לא בגלל הכישורים אלא רק בגלל שהן נשים. המאבק צריך להיות אחר, אבל זו דעתי הפרטית, יש הרבה מאוד אנשים שחושבים שכן צריכה להיות יועצת ראש העיר וכן יש צורך במועצת נשים".

 

אז מה השתנה בעצם?

"היום אישה שמגיעה לנקודת מפתח, לעמדת בכירה בזכות הכישורים שלה, לא רואה נשים אחרות ממטר, וזה קורה בגלל שגם היא לא מבינה את העניין של שוויון הזדמנויות. נשים שמגיעים לעמדות מפתח בשלטון או לפסגת הפירמידה, מביאות איכויות ניהול אחרות, אני לא אומרת טובות יותר או פחות. יכול להיות שהניהול האחר הוא טוב, אבל לא בכל מקום. יש דברים שאופייניים לנשים מתוקף היותן נשים. אישה וגבר לא שווים. כל אחד נברא בצלמו. מה שאני חותרת – שלכולם יהיה שוויון הזדמנויות. אני רוצה שהטוב ביותר והמתאים ביותר ישב בנקודה המתאימה לו".

 

ומה זה אומר לגבי שריון מקומות לנשים, למשל במפלגות?

"תראה, מה קורה במפלגות? משריינים מקומות למישהו חלש שלא מצליח להגיע למקום לבד. זה אומר שהוא חלש וזה לא נכון לעשות את זה. גם העיסוק של המועצות מיותר. לא ראיתי שעושים סדנאות ניהול לגברים ולעומת זאת עושים סדנאות כאלה לנשים? סדנת העצמה נשית? לשם מה? תעצים גבר ואישה. כי אם אתה בא מתלונן ואומר שהניהול לא נכון וצריך לעשות קורס העצמה והכשרות – למה לא ביחד? עד שלא יבינו שאישה וגבר – אף שהם כל אחד בנפרד אבל שניהם גם יחד צריכים העצמה – הדברים לא יעבדו. החד מיניות הזו היא לא נכונה לחברה, כי החברה היא לא חד מינית".