אין גט, יש פיצוי

סרבנית גט בת 72 חויבה בתשלום פיצויים בסך 50 אלף שקלים, לבעלה בן ה-83, תושב אילת המתגורר בנפרד ממנה

 

עורכת הדין אור ליסקר, רשמה לפניה ניצחון נוסף השבוע, כששופט בית משפט השלום בירושלים, מנחם כהן, קיבל את תביעתו למתן פיצויים של מרשה, אמן תושב אילת בן 83, שטען כי סירובה של אשתו לתת לו גט אינו מאפשר לו לחיות עם אישה אחרת ולנהל חיים כרצונו.

"תופעת סרבנות הגט הינה תופעה מנוולת וכוחנית הפוגעת אנושות בחירותו, בכבודו ובאוטונומיה של הזולת, ולא משנה אם סרבן הגט הינו הגבר או האישה", קבע בפסק דינו השופט כהן.

דיני ההלכה במדינת ישראל מקשים לא פעם על המבקשים להתגרש מבני זוגם. כמעט בלתי אפשרי להתגרש מבן זוג המבקש למרר את חייך ולהישאר נשוי לך בעל כורחך. עד היום, בתי המשפט נטו להעניש בסנקציות כלכליות בעיקר גברים סרבני גט. אך לאחרונה חויבה אישה לשלם לבעלה בנפרד פיצוי בסך יותר מ-50 אלף שקלים על סירובה לתת לו גט.

השופט כהן התייחס בפסק הדין גם להבדלים בין נזקי אישה מסורבת גט לבין נזקי בעל מסורב גט. "נכון אומנם שסירוב גט מצד אישה אינו מסב לגבר נזק כמו במקרה ההפוך, שכן יש ויינתן לבעל היתר נישואין לאישה שנייה", כתב השופט. "אך אין מדובר בהליך פשוט, וגם לאחר שניתן היתר נישואין, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי אותו בעל מסורב גט עדיין נשוי לאשתו הראשונה, וזאת בניגוד לרצונו. דברים אלה מקבלים משנה חשיבות במקרה דנן, נוכח גילו המתקדם של התובע".

את התביעה הגיש כאמור התובע נגד אשתו בת ה-72. בני הזוג נישאו בשנת 1991, לשניהם ילדים מבני זוג קודמים ולשניהם אין אלה נישואיהם הראשונים. לפני יותר משנתיים הגיש התובע תביעת גירושין בבית הדין הרבני, עזב את דירתו, שבה התגורר עם אשתו, ועבר לגור באילת, בה מתגוררים ילדיו.

האישה, שביקשה שלום בית, לא חויבה על ידי בית הדין הרבני לקבל את הגט ועד מהרה הגישה האישה תביעה למזונות נגד הבעל ואף זכתה בפסק דין המחייב אותו לשלם לה מדי חודש סך של 1,800 שקלים, כל עוד היא מתגוררת בדירתו. כמו כן היא זכתה בפסק דין המחייב את הבעל לשאת בכל הוצאות החזקת הדירה. מאחר שהדירה בה התגוררה האישה הייתה רשומה על שם הבעל לפני נישואיהם ומאחר שבין השניים נחתם בעבר הסכם ממון, שבו הם מסכימים כי הדירה שייכת לבעל, קבע בית המשפט כי במקרה שבו תעזוב האישה את הדירה של הבעל ותעבור לדירה משלה, יעמדו מזונותיה על סך 2,500 שקלים לחודש.

יצוין כי הבעל הגיש גם תביעה לסילוק יד של האישה מדירתו, וזכה גם בתביעה זו. בית המשפט אף דחה מכל וכל את טענתה של האישה, לפיה אין לפנותה מן הדירה בשל הסיכויים לשלום בית, בציינו את ההלכה הפסוקה, לפיה "תביעת הפירוק לא תתעכב אפילו אם אחד הצדדים סבור שיש סיכוי לשלום בית". כמו כן נקבע כי "ההחלטה על שלום בית נוגעת ליחסים בין הצדדים, ואין היא צמודה לדירה מסוימת דווקא".

בית המשפט קיבל בכך את תביעת הבעל, השית על האישה פיצוי נזיקי בסך 53 אלף שקלים בגין סירובה לתת גט, ובנוסף קבע, כי אם לא תתפנה מהדירה החל מ-1.6.10, יושת עליה קנס על סך 500 שקלים על כל יום שבו לא תתפנה. זאת, בנוסף לתביעה של דמי שימוש ראויים, בסך 3,000 שקלים לחודש.