מועצת העיר צפויה לאשר את תקציב העירייה לשנת 2010
חברי מועצת העיר יתבקשו ביום ראשון הקרוב לאשר את תקציב העירייה לשנת 2010 שעומד על 372 מיליון שקלים. בשנת 2009, שהסתיימה בגרעון שוטף של 6.5 מיליון שקלים הייתה מסגרת התקציב 350 מיליון. סביר להניח, שהתקציב השנוי במחלוקת (בלשון המעטה) יאושר בלי בעיות מיוחדות. כאשר לראש העיר קואליציה רחבה, על אחת כמה וכמה - כאשר האופוזיציה שמולו לא באמת מתפקדת, הוא יכול להעביר כל החלטה, אפילו בקלות. אלי לנקרי: "התקציב מרוסן גם אם הוא גבוה"
ספר תקציב עב כרס הוגש השבוע לחברי מועצת העיר וצורפה אליו גם תכנית כלכלית לשנים 2010-2012 אותה חיבר אלי נקרי – סגן וממלא מקום ראש העיר. "התכנית משלימה למעשה את תהליך ההבראה של העירייה אשר החל עוד בשנת 2004 והביא להישגים רבים ומשמעותיים ולשיפור גדול במצבה הכספי של העירייה" כתב השבוע לנקרי לחברי המועצה והוסיף: "יחד עם זאת, התהליך לא הושלם במלואו". על פי לנקרי, התכנית הכלכלית החדשה, מטפלת גם ב"בעיות החדשות" שעלו בתקופה האחרונה ואשר, לטענתו, הביאו להרעה במצב הכספי בו נתונה עיריית אילת.
בעוד הנהלת העירייה מציגה בגאווה את הירידה בגרעון המצטבר, שעמד בדצמבר 2003 על 198 מיליון שקלים ועומד כיום, על פי לנקרי, על 66 מיליון שקלים בלבד, חברי המועצה שקיבלו לידם את התקציב, סבורים שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שמנסה הנהלת העירייה להציג.
כך למשל, לצד הירידה לכאורה בגרעון השוטף, ניכרת עלייה משמעותית בעומס המלוות של עיריית אילת. אם בדצמבר 2003 (בסיום הקדנציה השנייה של גבי קדוש כראש עיר) עמד סך עומס המלוות של עיריית אילת על 202 מיליון שקלים, הרי שהיום, שבע שנים אחרי, עומד (נכון לינואר 2010) עומס המלוות על כ- 214 מיליון שקלים.
למרות הזינוק בעומס המלוות, מתעקש לנקרי שמצבה הכספי של העירייה הולך ומשתפר ומאמין, שהתוכנית הכלכלית שתוצג השבוע בפני חברי המועצה, יכולה להשלים באופן המיטבי את תהליך הבראתה של העירייה ולהביא לאיתנות כלכלית מלאה של העירייה. חברי מועצה עמם שוחחנו השבוע מרימים גבה וסבורים שהמצב בפועל קשה יותר מכפי שהוא מצטייר במסמכים שהוגשו להם השבוע על ידי לנקרי וגזבר העירייה – אסי בן חמו.
"עשינו פה מהלך דרמתי. אלה הן העובדות" משיב לנקרי לטענות. לדבריו "מעולם לא הצליחו להוריד את סך כל החוב בצורה כזו. הכנסות העירייה גדלו מאז שנת 2003 ועד 2009 ב- 369 מיליון". לצד נתון זה, מבקש לנקרי להבהיר, כי סכום זה לא כולל את הכנסות משק המים והביוב, כ- 85 מיליון שקלים בשנה, שעד שנת 2003 היו לחלק מהכנסות העירייה והיום משולמות על ידי הציבור ישירות לתאגיד 'עין נטפים' שלא היה קיים בזמנו.
את העלייה בעומס המלוות מסביר לנקרי בעובדה, שהנתון שתציג העירייה לחברי המועצה ביום ראשון הקרוב, כולל את מלוות המים והביוב. "אלה לא צריכות להיות על חשבון עיריית אילת, אנחנו בתהליך העברת המלוות אל התאגיד". מכאן, הוא מסביר, שעומס המלוות האמיתי של עיריית אילת הוא 153 מיליון ולא 214 מיליון שקלים.
מבחינת הגרעון המצטבר, שכאמור עומד היום על כ- 66 מיליון שקלים, היעד, כך על פי התוכנית הכלכלית שהכין לנקרי, לסיים את שנת 2010 עם גרעון מצטבר של 55 מיליון שקלים ובסוף שנת 2011 – 35 מיליון שקלים.
תקציב 2010 (372 מיליון שקלים) הסביר השבוע לנקרי לחברי ועדת הכספים, גבוה מתקציב 2009 שעמד על 350 מיליון שקלים, אך עדיין, לטעמו, הינו תקציב מרוסן.
לדברי לנקרי, "בשנה האחרונה חלה התעוררות במשק הישראלי, לעומת זאת – בענף הנדל"ן באילת קיימת האטה ואף עצירה הפוגעת בהכנסות הרשות מאגרות והיטלים". תקציב 2010, מתייחס גם להסכמי שכר במגזר הציבורי, שנחתמו בסוף שנת 2009 על ידי האוצר וההסתדרות. משמעות ההסכמים הללו, הוא אומר, תוספת ניכפת על תקציב השכר בסך 4.5 מיליון שקלים.
הכינו את הכיסים
איך בדיוק הוא מתכוון לעשות את זה? גם כאן הדעות חלוקות. בעוד חברי מועצה עמם שוחחנו "אוף דה רקורד", טוענים בתוקף שהתקציב לשנת 2010 הוכן על בסיס צפי תקבולים "דמיוני", דווקא ללנקרי ביטחון מלא בפוטנציאל ההכנסות הצפויות לעירייה בשנה הקרובה.
מעיון בתכנית הכלכלית שהכין לנקרי, עולה כי צפי התקבולים מתבסס, בין השאר, על "תוכנית להגדלת הכנסות", הכוללת צפי לגידול בהכנסות העירייה מארנונה, מחנייה, משילוט ושימור רחובות וכן מהיטלים ואגרות. כדי לצמצם בהוצאות העירייה, מציגה התכנית הכלכלית את כוונת העירייה להביא לצמצום גם בשורה ארוכה של שירותים עירוניים, בהם: פינוי אשפה, גינון וניקוי רחובות.
האם נלקח "מקדם בטחון", שאלנו את לנקרי, למקרה בו התוכנית לחסכון בהוצאות או לגידול בהכנסות, חלקה או מקצתה, לא תצא אל הפועל מסיבה כלשהי? "בנינו את התוכנית על המקדמים שלנו, על נתונים שאנחנו יודעים, לא מדובר על פנטזיה" הוא השיב. לדבריו, "הכנסות העירייה גדלות באופן קבוע. מאז שנת 2003 ועד היום הגדלנו את אחוז הגבייה מ- 78 אחוז ל- 87 אחוז. אנחנו יושבים ובודקים את כל הנכסים, שיטת בחינת ההכנסות היא תורה בפני עצמה, גם ההכנסות מחנייה צפויות לעלות השנה בכ- 8 אחוזים".
הפרחים פורחים?
בשורה התחתונה, בחלק מסעיפי ההכנסות של העירייה, אין ספק כי לקברניטה כוונות מוצהרות להיכנס לעומק הכיס של כולנו. לנקרי כבר הצהיר, שחור על גבי תוכנית כלכלית, שבכוונת העירייה להגדיל (בלא פחות ממיליון שקלים) את ההכנסות מחנייה, ההכנסות משילוט ושימור רחובות אמורות לעלות בכ- 800 אלף שקלים וגם ההכנסות מהיטלים ואגרות צפויות להניב לעירייה הכנסה (נוספת) של מיליון שקלים.
אם לא די בכך, ועדה מיוחדת מסיימת בימים אלה רפורמה באופן גביית הארנונה. הנהלת העירייה טוענת שהרפורמה תטיב עם ציבור המשלמים, אבל אי אפשר להתעלם מכך, שהשורה התחתונה היא – הגדלת הכנסות העירייה. מאיפה יגיעו ההכנסות הללו? מהכיס שלכם.
לא רק העמקת הגבייה מקבלת ביטוי בתקציב אלא גם צמצום שירותים עירוניים שונים. כך למשל, כוללת "התוכנית לחיסכון ולהורדת העלויות של העירייה", גם צמצום של 700 אלף שקלים בהוצאות פינוי אשפה (מעבר לחמישה ימי עבודה?) וצמצום הוצאות הגינון במיליון וחצי שקלים בשנת 2010 וב- 700 אלף שקלים נוספים בשנת 2011.
לשאלת עיתון 'העיר אילת' אם הצמצום המשמעותי בהוצאות הגינון לא מעיד על בזבזנות יתר ערב הבחירות, השיב לנקרי: "לא. אילת, כעיר תיירות, צריכה להיות עיר שמשדרת יופי ואסתטיקה. זו אחת הסיבות שאחד המאבקים היותר חשובים שלנו היה נושא היטלי המים. אנחנו רוצים עיר ירוקה יותר ואני לא אכנס לשאלה אם העיר צריכה לקבל אופי מדברי, אשאיר את זה למומחים".
צמצום 1.5 מיליון שקלים בתקציב הגינון עומד בניגוד למה שאתה אומר, לא?
"הכוונה היא להמשיך ולהשקיע בגינון בעיר, כשעושים מהלך גדול של התייעלות וכדי לצמצם בהוצאה הכבדה, אנחנו משדרגים וממחשבים את מערכות המים ובמקביל נמצאים בתהליך מתקדם של פרויקט השבת מי הקולחין. המטרה היא להשקות את רוב הגינון בעיר באמצעות מי קולחין, שעלותם, יחסית למים מותפלים, זניחה".
כמה זה עולה לנו?
ספר התקציב לשנת 2010 אשר יונח ביום ראשון על שולחן מועצת העיר, מציג נתונים כספיים שונים, שגם עין בלתי מקצועית, תוכל לזהות בו הוצאות מקוממות. כך למשל, לצד כוונת העירייה לצמצם את מספר העובדים המועסקים על ידה, ניכרת מגמה של העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם (מנפאואר, למשל) ברוב אגפי העירייה ומחלקותיה.
עיריית אילת צפויה לשלם בשנת 2010 ריבית על משיכות היתר בבנק בסכום כולל של כ- 1.3 מיליון שקלים, עמלות שונות בסכום כולל של כמיליון שקלים נוספים, ריבית לספקים בסך 1.4 מיליון שקלים ובסך הכל – צפויות הוצאות הריבית והמימון שתשלם העירייה לעמוד על 4.7 מיליון שקלים. לסכום הזה תוסיפו את סכום המלוות שעל העירייה לפרוע השנה - כ- 30 מיליון שקלים ותנסו לחשוב מה ניתן היה לעשות בעיר בסכום המטורף הזה.
זה, אגב, לא מפריע לעיריית אילת להעביר סכומי עתק לאירועים שונים שמתקיימים בעיר: קלאסי בים האדום תוקצב השנה ב-1.3 מליון שקלים, אף שבפועל העבירה העירייה תמיכה בסך 800 אלף שקלים לפסטיבל. התימניאדה, אגב, נהנתה בשנת 2009 מתמיכה בסך 100 אלף שקלים ובשנת 2010 יקבלו מפיקיה 50 אלף שקלים נוספים.
פסטיבל הג'אז מתוקצב השנה בלא פחות מ- 850 אלף שקלים ואילו מינהלת התיירות, שצפויה לפנות את הבמה באמצע 2010 לטובת תאגיד התיירות החדש, תקבל מהעירייה 300 אלף שקלים, בנוסף ל- 500 אלף שקלים שתעביר העירייה לתאגיד.
באופן תמוה מקבלת מד"א מעיריית אילת השתתפות בסך 400 אלף שקלים בהוצאות התפעול של ניידת טיפול נמרץ. הסידור הזה קיים כבר שנים. בתקופת כהונתו של גבי קדוש, לא היתה באילת ניידת טיפול נמרץ (נט"ן) והעירייה התחייבה כלפי מד"א לשלם את הסכום הזה מדי שנה כדי שלרשות התושבים והשוהים בעיר, תעמוד בעת הצורך, ניידת טיפול נמרץ. אלא שהשנים חלפו, לצד מד"א החלו לפעול באילת חברות פרטיות, שתיים מהן מפעילות גם הן ניידות טיפול נמרץ, מה שמעמיד סימן שאלה סביב נדיבותה של העירייה כלפי מד"א. בנושא זה, אמר השבוע אלי לנקרי, כי מדובר בתשלום האחרון שמעבירה העירייה למד"א בגין הנט"ן.
גם תקציב העירייה לנושאי איכות הסביבה "צומח" בשנת 2010 מ- 281 אלף שקלים ל- 604 אלף שקלים. למעלה ממחצית תקציב האגף לאיכות סביבה מיועד ל"עבודות קבלניות" ו"הוצאה חד פעמית מותנה הכנסות" שטיבה כלל לא מפורט בספר התקציב.
רק הפוליטיקה משגשגת
אם תקציב העירייה לשנת 2010 טוב או לא לתושבים בכלל ולקופת העירייה בכלל, הדעות חלוקות, אבל דבר אחד ברור. בהעדר אופוזיציה משמעותית וכל עוד נהנה ראש העיר מקואליציה רחבה ומחבקת במיוחד, סביר להניח שהתקציב יעבור בקלות. חיים אלעל, סמי-אופוזיציונר ישמיע קולות, יביע את מחאתו על קליטת עובדים בכירים על חשבון עובדי עירייה זוטרים שצפויים למצוא את עצמם, במהלך השנה הקרובה, מחוץ למעגל העבודה, אבל החברים ישחקו אותה מקשיבים, במידה מסויימת יגלו אמפטיה, ובסיומה של הדרמה, יצביעו – בעד.