זו שעולה וזו שלא
השבוע בהכחשות עסקינן. מצד אחד, קבוצת הכדורגל הגדילה את הפער בצמרת לתשע נקודות. הוסיפו לכך את מאזן הניצחונות שלהם (שזה לפחות עוד נקודה), ערבבו עם היכולת הקבוצתית שלהם מול אלו המנסות לדלוק אחריה, והתוצאה הבלתי נמנעת היא שהשנה, גבירותיי ורבותיי, ליידיס אנד ג'נטלמנס, מאדאם אה מיסייה, נעשה היסטוריה באילת. לאחר עשרות שנים שבהן ניסתה הקבוצה ונכשלה, השנה תהיה עלייה. קבוצת הכדורגל העירונית של אילת תשחק בעונה הבאה בליגה א'.
נסו להזכיר את המילה "עלייה" לקברניטי הקבוצה ותתקלו בחומת הדחקות, הכחשות ושאר מריעין בישין. העיקר שחלילה לא יקרה הבלתי ייאמן ובשל תקלה מסתורית, לא נעלה.
מנגד, קבוצת הכדורסל של הפועל אילת, שאף לה היו כוונות מוצהרות של עלייה, הפסידה השבוע . אמנם בסך הכל בפעם השנייה העונה, אולם הפער בינה לבין המוליכה - מכבי פתח תקווה, גדל לשתי נקודות. אז נכון שיש עדיין 18 נקודות בקופה, אבל עם התחזקותה של המוליכה בחלון ההעברות בחודש שעבר, מול הסטאטוס קוו המפתיע של כוחותינו, שלמרות משא ומתן מתקדם עם מספר כדורסלנים, נותרה עם הסגל של הסיבוב הראשון, יצטרכו לקרות הרבה מאוד ניסים כדי שגם שם יפתחו שמפניה בסיום העונה.
נסו להזכיר את הצירוף "אי עלייה" לקברניטי הקבוצה, וגם שם תיתקלו בחומת הדחקות, הכחשות, ושאר מריעין בישין. העיקר שבעזרת השם, יקרה הבלתי ייאמן, מכבי פתח תקווה תפסיד שלושה משחקים, הפועל אילת תנצח בתשעת המשחקים שנותרו, וגם שם יפתחו בקבוקי השמפניה.
אני מת על עליות (לא רק של קבוצות) ושמחה גדולה תהייה בליבי אם שתי הקבוצות יעלו. אך ככל הנראה, העונה אאלץ להסתפק רק בעלייה של הכדורגלנים. דיינו.