החופש לבחור

חוק שניתן להפר אותו מבלי לפגוע באיש אינו חוק צודק. יש להבדיל בין חקיקה נגד עשיית רווחים מזנות לבין חקיקה נגד העיסוק בזנות, או בפרפראזה על המשפט של הסופר הדגול ג'ורג' אורוול: סרסור – רע, זנות – טוב.

אם גבר ואישה, גבר וגבר, אישה ואישה או כל שילוב אחר של בגירים, לצורך העניין, מעוניינים מסיבה זו או אחרת לקיים יחסי מין, מלאים או חלקיים, ושכסף יחליף ידיים במסגרת ההבנה ההדדית הזו, אינני רואה כיצד מישהו יכול להיפגע מכך.

אין עוררין כי כל אדם חופשי לעסוק במקצוע אותו הוא בחר, מדוע לא תבחר אישה או יבחר גבר בסיפוק צרכים מיניים לצורך מחייתו? משום שהחברה הנורמטיבית החליטה כי המקצוע פסול? הסיבה הזו אינה סיבה מספיק טובה בעיניי לאסור את העיסוק בזנות. ולכל המתנגדים למיסוד הזנות, אשיב כי לכל אישה שמורה ומוקנית הזכות מלידה לעשות בגופה ככל העולה על רוחה.

מין, שעד לפני שנים מעטות היה זכות ש"קנה" גבר בנישואיו, הינו כיום אקט של בחירה גם לנשים נשואות, וטוב שכך. אנו יכולות היום, בחסדי מדעי הרפואה, למנוע הריון, לבצע הפלה, לשפץ, להקטין או להגדיל איברים בגוף. אם פעם נועד הטאבו על המין בעיקר כדי להבטיח את אבהות הבעל על צאצאיו, הרי שכיום הסיבה הזו אינה רלוונטית. החופש על הגוף הנשי מסחרר וגם המתירנות המינית לא מפגרת אחריו בהרבה. הטאבו על הזנות נותר מפלטם האחרון של הצדקנים המבקשים לאסור על נשים לחיות כרצונן.

עיקר הניצול של הזנות הוא כשהיא אסורה. אז מנצלים את הפחד מפני החוק. אלמנטים פליליים הסוחרים בגופן של נשים, מספקים להן במקרים רבים סמים ומטילים עליהן אימים כדי שתישארנה ברשותם ותמשכנה להטיל בעבורם ביצי זהב.

אם כל אישה או גבר בגירים יוכלו לבחור כרצונם האם לעסוק בזנות, תקטן העבריינות הפלילית סביב המקצוע הכה שנוי במחלוקת ונשים תוכלנה להתלונן ללא היסוס במשטרה על כל ניסיון ניצול.

הדוגמה הטובה ביותר לכך היא הולנד - מדינה אירופית שהתירה זנות ממוסדת. מחקרים מראים כי הניסיון צלח יפה וכי הנשים העוסקות שם בזנות, עושות זאת ללא הטרדה של אלמנטים פליליים ונצלניים.

מיסוד הזנות הוא לדעתי צעד מתבקש, ואין לאיש זכות להחליט עבור אדם אחר מה יעשה בגופו.