הפוליטיקה של האקדמיה

התחרות בין קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון לבין המכון הבינאוניברסיטאי של האוניברסיטה העברית עולה מדרגה ומיריבות מקצועית ותחרות לגיטימית, הופכת היריבות בין שני הגופים למאבק אישי ורב יצרים, בין דיקן הקמפוס – פרופ' שאול קרקובר לבין יו"ר המכון הבינאוניברסיטאי – פרופ' אהרון קפלן. אל משחקי הכוחות הצטרף, מרצונו או שלא, יו"ר ועדת התקצוב במועצה להשכלה גבוהה, שהגה מודל חדש לתקצוב המוסדות הללו. מה זה אומר לגבי עתיד הקמפוס? לדברי פרופ' קרקובר: "אם המודל הזה יתממש אנחנו לא נחזור אחורה לתקופת המכללה, אלא לתקופה שלפניה. יהיו לנו שלושים או ארבעים סטודנטים לביולוגיה ימית, אולי עוד כמה עשרות בתחום מדעי המדבר ובכך יסתכם הקמפוס". פרופ' קפלן: "אם יש אמנם אוניברסיטה באילת, ראוי היה לדעתי שתתמקד בהקניית נגישות לתושבי העיר לרובד ההשכלתי, למשל בדמות קורסים ברמה גבוהה בנושאי מדעי הרוח והחברה במקום קורסים בקונדיטוריה". מצוינות, פנים רבות לה

 

 

באוניברסיטת בן גוריון קיימו השבוע יריד הרשמה, בשיתוף עם חברת 'ארקיע', שהציעה טיסות מתל אביב לאילת ובחזרה לכ-50 מועמדים, שביקשו לבחון את האפשרות להירשם ללימודים באוניברסיטת בן גוריון באילת.

קבלת הפנים החגיגית שנערכה בשדה התעופה למועמדים, וסבר הפנים היפות בהן קיבל רמ"ן הקמפוס, איתן ריהן, את פניהם של היורדים מהטיסה, ואפילו הפרחים שקיבלו, לא רמזו אפילו על הסערה המתחוללת בקמפוס עצמו ועל קרב הישרדות שמתנהל מזה תקופה ארוכה בין הקמפוס הצעיר לבין המכון הבינאוניברסיטאי שפועל בעיר מאז שנות ה- 70.

בין שני הגופים האקדמיים האלה, מתנהלים מאבקים, שלעתים נראה שבינם ובין אקדמיה, אין שום כלום.

במסיבת עיתונאים שכונסה ביום שני האחרון בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון באילת, הציג פרופ' שאול קרובר, את נתוני הרישום, מגוון הקורסים והמסלולים, החזון, התוכניות לעתיד. דקה וחצי לפני שהוגשה לעיתונאים ארוחת צהריים, הטיל פרופ' קרקובר את הפצצה, נכון יותר – שלוש פצצות, אבל כולן, כך מסתבר, קשורות זו בזו. איך קוראים לזה בצבא? פצצת מצרר.

פרופ' קרקובר סקר בפני העיתונאים את האתגרים והאיומים המונחים לפתחו של הקמפוס באילת. הוא סיפר על חילוקי דעות קשים שיש לו עם יו"ר הות"ת בקשר לעתידו של הקמפוס, ועל כך שהכוונה שלהם לאייש 40 תקנים אקדמיים לא מתקדמת, מסיבות בירוקרטיות. בתחילה, כך לטענת קרקובר, ביקשו בות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), לדחות את אישור התקנים עד לכניסתו לתפקיד של היו"ר החדש – פרופ' מנואל טרכטנברג.

יו"ר הות"ת, פרופ' טרכנטברג, נחשב לכלכן בכיר והיה בעבר יועץ כלכלי של אהוד אולמרט (בעת שכיהן כראש ממשלה) ושל בנימין נתניהו.

"הגענו אליו מוכנים" סיפר השבוע פרופ' קרקובר על הפגישה הראשונה עם טרכנטברג, "הצגנו בפניו את המודל שלנו, אבל הוא קטע אותנו ואמר שהוא לא מעוניין במודל שלנו, יש לו מודל חדש".

"במילים אחרות", הסביר השבוע פרופ' קרקובר, "בא אדם חדש לשכונה ולא רוצה את המודל שלפיו אנחנו עובדים כבר שמונה שנים. הוא אומר לנו: 'המודל הזה לא מעניין אותי' וכל מה שתיכננו לא יוצא אל הפועל, היינו בעמדת זינוק לקראת הבאות".

לפי קרקובר, האג'נדה של פרופ' טרכנטברג היא להשקיע רק במסלולים ייחודיים, כאלה שיבדילו את המסלולים האקדמיים באילת מאלה הקיימים במקומות אחרים בארץ וינצלו את היתרון הגיאוגרפי של הקמפוס, למשל: מדעי המדבר וביולוגיה ימית. את הכספים "שיישארו בקופה" מבקש טרכנטברג, כך סבור קרקובר, להשקיע בהקמת מרכזי מצוינות.

פרופ' קרקובר טען שהמודל, על פיו יוקמו מרכזי מצוינות, כבר הועבר בהחלטת ממשלה, אבל כל הגורמים עמם שוחחנו השבוע טוענים בתוקף, שטרם התקבלה כל החלטה, בטח ובטח שלא החלטת ממשלה.

 

 

עניין של פרסטיז'ה

 

"ראש העיר עודכן מיד בתום הפגישה עם טרכנטברג והיה בשוק" סיפר השבוע קרקובר. "מאיר יצחק הלוי מפעיל את הכלים העומדים לרשותו, שר החינוך למשל, כדי לסייע. אנחנו מנסים לארגן קואליציה נגד ההחלטה של טרכנטברג. כל האנרגיות להביא דברים חדשים נעצרו, יצא לי האוויר".

בעקבות מסיבת העיתונאים שכינס פרופ' קרקובר, נערכה שיחת רקע עם ראש העיר, במהלכה אמר יצחק-הלוי לעיתון 'העיר אילת', כי "הפוליטיקה של האקדמיה יותר גרועה ממה שיש לי במועצה".

ואכן, כך מסתבר, האקדמיה לגמרי לא נקייה מפוליטיקה. הפצצה השנייה שזרק לאוויר פרופ' קרובר, עוזרת (מצד אחד) להרכיב את הפאזל הפוליטי אבל (מצד שני) מציגה תמונת מצב לא מעודדת במיוחד לגבי מערכת היחסים העכורה השוררת בין הקמפוס, אותו מפעילה באילת אוניברסיטת בן גוריון, לבין מוסדות אקדמיים אחרים בעיר, בדגש על המכון הבינאוניברסיטאי, אותו מפעילה באילת האוניברסיטה העברית.

לצורך העניין, אולי כדאי לציין, שפרופ' טרכטנברג מזוהה בקהילה האקדמית עם האוניברסיטה העברית בירושלים, כן זו שמפעילה באילת את המכון הבינאוניברסיטאי.

שלא לציטוט אמרו לנו השבוע, גורמים המטפלים בנושא, כי פרופ' אהרון קפלן, יו"ר המכון הבינאוניברסיטאי יושב בירושלים ו"מפמפם" את פרופ' טרכטנברג, במטרה להתיש את פרופ' קרקובר. "הכול עניין של פרסטיז'ה" אומרים אותם גורמים.

 

 

הקרב על המצוינות

 

בות"ת מעוניינים, את זה אף אחד מהגורמים אינו מכחיש, לעשות פיילוט עם המודל החדש של טרכנטברג ולהקים שלושה מרכזי מצוינות ראשונים, אחד מהם צפוי לקום באילת ולהתמקד בתחום הביולוגיה הימית. אותה יוזמה שמתקבלת במכון לחקר ימים ואגמים כמו גם במכון האוניברסיטאי בשמחה גדולה, היא כפי הנראה, הטריגר שהצית את שדה הקרב האקדמי בעיר והפך את המלחמה הסמויה בין הניצים לגלויה ולא פחות מכך – אגרסיבית.

"אם הרעיון הזה יתממש" אמר השבוע פרופ' קרקובר, "אנחנו לא נחזור אחורה לתקופת המכללה, אלא לתקופה שלפניה. יהיו לנו שלושים או ארבעים סטודנטים לביולוגיה ימית אולי עוד כמה עשרות בתחום מדעי המדבר ובכך יסתכם הקמפוס".

הטענות, אומר קרקובר, הוצגו בפני יו"ר הות"ת, כמו גם הקו המנחה של הקמפוס, לו שותפה גם עיריית אילת – להביא כמה שיותר סטודנטים לעיר. "אנחנו רוצים להביא לפה סטודנטים והוא (פרופ' טרכנטברג. ש.א.) רוצה לשלוח אותם מפה. בשיחה איתו, הוא השיב לטענות ואמר, שיסייע לכל ילד אילתי ללמוד בכל מקום בארץ".

לדברי פרופ' קרקובר, בות"ת סבורים שקמפוס באילת לא יוכל אף פעם להשתוות לאוניברסיטאות הגדולות, כמו למשל, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע או אוניברסיטת תל אביב, ומשום כך, יוכל טרכנטברג לעשות דברים טובים יותר עם 23 מיליון השקלים שמושקעים בקמפוס באילת. "מה שהוא שוכח" אומר קרקובר, "זה שהתקציב נקבע על פי מספר הסטודנטים".

הגישה, כפי שהוצגה השבוע על ידי קרקובר, מתיישבת עם התגייסותם של המכון הבינאוניברסיטאי ושל מלח"י להתמודד על הכרזתם כ"מרכז מצוינות", אבל גם זה, איך נגיד את זה בעדינות, לא מוצא חן בעיני אוניברסיטת בן גוריון.

"ביקשנו לשתף פעולה עם המכון הבינאוניברסיטאי ועם מלח"י" הוא אומר, "להקים קונסורציום וליצור פארק הייטק בנושא ביוטכנולוגיה ימית ולשווק אותו לכל העולם, כדי שיבואו לכאן להקים תעשיות שקשורות לביולוגיה ימית. לאחד את כל המוסדות העוסקים במדעי הימים. העירייה תקצה את הקרקע, התמ"ת את הכסף והמוסדות האקדמיים יכתבו את המצע".

בין הקמפוס ובין המכון הבינאוניברסיטאי, מתנהלת כאמור, תחרות לא פשוטה ובין מי שמובילים את שני המוסדות הללו, קיימת יריבות, שכבר מזמנה חצתה את גבולות המקצוע והפכה לאישית.

"הוא שתלטן, אנכרוניסטי, בכלל לא גר באילת והגיע הזמן, היום – כשיש קמפוס באילת, להעביר את המתקן לרשות אוניברסיטת בן גוריון, הוא עושה שימוש במשחקי כוח פסולים". במילים אלה תיאר השבוע קרקובר את פרופ' אהרון קפלן, יו"ר המכון הבינאוניברסיטאי, שאף הוא, כפי שתקראו בהמשך, לא נשאר אדיש ו"החזיר" לקרקובר, במילים לא קלות משל עצמו.

נראה, כי מה שהצית את האש, הייתה הצעה שהגיש דר' נדב ששר לביצוע עבודת מחקר שקשורה להשפעות הסביבתיות והימיות העלולות להיות לכריית תעלה ממפרץ אילת לים המלח. את העבודה הזמין הבנק העולמי, שבודק את היתכנות הפרויקט השאפתני. מיד לאחר שהגיש דר' ששר את הצעתו לבנק העולמי, הוא קיבל מכתב מפרופ' אהרון קפלן מהמכון הבינאוניברסיטאי, שאומר לו ש'אם לא ימשוך ידו מהמחקר, לא יוכל להיכנס יותר למכון'.

כששואלים את פרופ' אהרון קפלן על המקרה הזה, הוא אמנם לא מכחיש את מה שקרה, אבל יש לו הסבר מעניין, שמחזק את התחושה שאין המדובר ביותר מפוליטיקה בינאוניברסיטאית. "פרופ' קרקובר כפה על נדב ששר, שעובד ומשתמש בתשתיות המכון הבינאוניברסיטאי להגיש בקשה לבנק העולמי ולהתחרות במכון הבינאוניברסיטאי על העבודה" אמר השבוע קפלן. לדבריו, "לאוניברסיטת בן גוריון אין תשתיות, ולכן לא ברור כיצד הם יוכלו לבצע את העבודה? זו גם הסיבה, כנראה, שהבנק העולמי לא קיבל את ההצעה שלהם אלא את שלנו".

 

פרופ' קפלן: "ככה לא בונים אקדמיה"

 

לצורך ביצוע העבודה שהוזמנה על ידי הבנק העולמי, אומר פרופ' אהרון קפלן, קנה המכון הבינאוניברסיטאי ציוד שישמש בהמשך הדרך את כולם, כולל אנשי אוניברסיטת בן גוריון.  "הגישה שלנו כמכון בינאוניברסיטאי" הוא אומר, "היא לאגם משאבים במקום אחד ולאפשר לכולם לעבוד בו. "אוניברסיטת בן גוריון לא יכולה להיות חלק מהמכון הבינאוניברסיטאי ובו זמנית גם להתחרות בו".

בתום שיחה סוערת ונסערת ביום שלישי, הגיע שלב התגובה הרשמית, וכך, ביום רביעי בבוקר התקבלה במערכת 'העיר אילת' תגובתו המאופקת יותר של פרופ' קפלן, שזו לשונה: "הצטערתי על דבריו של פרופ' קרקובר. מרכז מצוינות מקימים במקום בו יש מצוינות. המכון הבינאוניברסיטאי עונה לקריטריונים ומאגד בתוכו את מכלול מוסדות המחקר במדינת ישראל, לכל אחד מהם מעבדה פעילה בו. זה כולל את אוניברסיטת בן גוריון, שהינה היחידה שלא השקיעה בתשתיות המכון אך מקבלת נגישות זהה ליכולות המחקר בו".

פרופ' קפלן הוסיף, כי "המכון לא יכול להתאגד עם אחת האוניברסיטאות הפעילות בו להקמת מרכז מצוינות, זה יפר את האיזון ויפגע באחרות. גם אוניברסיטת חיפה ביקשה להקים איתנו מרכז מצוינות (להם יש מה להציע) וגם את בקשתם נאלצנו לדחות מאותה סיבה". לדבריו, "אם יש אמנם אוניברסיטה באילת, כדברי פרופ' קרקובר, ראוי היה לדעתי שתתמקד בהקניית נגישות לתושבי העיר לרובד ההשכלתי, למשל בדמות קורסים ברמה גבוהה בנושאי מדעי הרוח והחברה במקום קורסים בקונדיטוריה ותחרות מתמשכת עם המכון הבינאוניברסיטאי בתחום בו יש בו מנהיגות והובלה ברמה בינלאומית".

בנוסף, אף שלא נתבקשו, העבירו אל מערכת העיתון את תגובתם גם פרופ' אמציה גנין וגם דר' אפרת פיין מהמכון הבינאוניברסיטאי. בתגובה משותפת כותבים השניים, "המכון נוסד כמעבדה ימית בשנת 1968 והפך למכון בינאוניברסיטאי בשנת 1984 ומאז רכש מוניטין לאומי ובינלאומי ומוביל את המחקר וההוראה למדעי הים במדינת ישראל".

"אחד הגורמים המרכזיים שהביאו להצלחת המכון הוא מודל שיתוף כל שבעת האוניברסיטאות בארץ, בניהול המכון, במחקר ובהוראה. זוהי דוגמא ייחודית ושוויונית לשיתוף כל האוניברסיטאות".

"פרופ' קרקובר "שכח" לציין כי במכון נמצאים חמישה חוקרים תושבים, גרים באילת עם משפחותיהם ותורמים רבות למערכת החינוך. בנוסף לכך, נמצאים ארבעה דוקטורים הממונים על תפקידים שונים במכון ומעורבים אף הם במחקר והוראה".

"הצעתו התמוהה של פרופ' קרקובר לביטול השותפות הבינאוניברסיטאית ולהעברת המכון לשליטת אונ' בן גוריון, תגרום לביטול מעורבותן של שש אוניברסיטאות באילת ותהיה בכייה לדורות".

"טענותיו של פרופ' קרקובר הם לא יותר מנפנוף ידיים" אמר פרופ' קפלן לעיתון 'העיר אילת'. "הדבר הכי טוב שקורה לאוניברסיטת בן גוריון זה שהוא (פרופ' קרקובר. ש.א.)  עוזב. הוא עושה רוח ובונה מגדלים באוויר. ככה לא בונים אקדמיה. אם הקמפוס רוצה לתרום לעיר, כפי שהוא אומר, הדבר הכי חשוב שעליהם לעשות זה לתת את הכרית ההשכלתית לאילת. יש לנו, למכון הבינאוניברסיטאי,  חמישה תקנים חדשים שקיבלנו מהות"ת אבל יש לנו קושי רב בקליטת חוקרים לאילת, בגלל החשש שלהם ממערכת החינוך בעיר. אמרתי את הדברים האלה גם לראש העיר. אם האוניברסיטה הייתה לוקחת על עצמה את המשימה הזו, בתוספת דברים אחרים שהיא עושה, כדי שאנשים שבאים לעיר יוכלו לקבל בסיס השכלתי ולעשות קורסים מרחיבי דעת לא רק במלונאות, הכול היה נראה אחרת. שישקיעו מאמץ בהקמת בית ספר למצטיינים באילת".

"תראו מה קרה בשדה בוקר? למה המקום פורח? כי יש שם בית ספר מצוין, שמושך תלמידים מכל הארץ. אם היה בית ספר כזה באילת ולא צפונה (ודי לחכימא ברמיזה) אפשר היה להביא אנשים טובים לעיר. אני לא מכיר את מערכת החינוך באילת ולא מבקר אותה, אבל אני יודע שלי יש קשיים לקלוט מדענים".

"יש לנו שיתוף פעולה פורה עם חקר ימים ואגמים כי ישנו משקל הדדי. יש להם ולנו מה להציע ואוניברסיטת בן גוריון מנסה להידחף בצורה ברוטאלית".

 

 

עיריית אילת: "אשרינו שבכך טמון הויכוח"

 

מעיריית אילת נמסר בתגובה, כי במסגרת התוכנית הרב שנתית של הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (הות"ת) שבמרכזה הקמת מרכזי מצוינות, אכן בוחן ראש הועדה – פרופ' מנואל טכטנברג להקים מרכז מצוינות בעיר אילת, שיעסוק בתחומי הביולוגיה ימית ואף נפגש עם ראש העירייה בעניין.

לצד בחינה זו, נמסר מהעירייה, ביקש ראש העיר מפרופ' טכטנברג להרחיב את קשת הלימודים בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, לתחומים נוספים כמו אורניתולוגיה, גיאולוגיה, אנרגיה סולרית וזאת כחלק מחיזוקו של הקמפוס.

פניה כזו של ראש העירייה נעשתה גם לשר החינוך – חה"כ גדעון סער, המשמש כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). אגב כך יצוין, כי בפגישה של השניים ביום שני האחרון, סוכם כי שר החינוך יזמן אליו לפגישה את פרופ' טכטנברג, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הדיקן וראש העירייה וזאת על מנת למצוא את הדרכים להרחיב את מסלולי הלימוד בקמפוס אילת, לאור הביקוש ההולך וגדל.

עוד נמסר מהעירייה, כי רק לפני מספר ימים נפגש ראש העירייה עם יו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון – עו"ד יאיר גרין, והשניים סיכמו על פגישה שתתקיים עם מנכ"ל המל"ג – משה ויגדור ויו"ר הות"ת – פרופ' טכטנברג לשם חיזוק קמפוס בן גוריון באילת.

כל האמור מלמד על המגמה להתרחבות האוניברסיטה באילת ולחיזוקו של הקמפוס ולא ההיפך.

"ראש העירייה מברך על היוזמה, שבנוסף לפעילות האקדמית הענפה והמבורכת באילת, יוקם גם מרכז למצוינות בתחומי הביולוגיה הימית כחלק מעידוד עליית מדענים ואנשי מחקר בכירים ובמיוחד בתחום בו הפוטנציאל למחקר והוראה בעיר אילת הוא עצום" נמסר מהעירייה.  "באשר לדבריו של פרופ' קרקובר יובהר, כי חילוקי הדעות מקורן במיקוד המשאבים. פרופ' טכטנברג מבקש למקד את עיקר המשאבים בתחומי הביולוגיה הימית במרכז המצוינות בעוד ראש העירייה ונציגי האוניברסיטה מבקשים להמשיך ולתמוך בהרחבת קמפוס בן גוריון באילת. אשרינו שבכך טמון הויכוח שהרי זה מלמד יותר מכל על מימושו של חזון ראש העירייה באשר להפיכת העיר אילת לעיר אוניברסיטאית".

מהוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) נמסר בתגובה, "כי עד כה טרם נתקבלו כל החלטות עקרוניות בנושא. יודגש כי חיזוק הפריפריה הינו אחד מיעדיה המרכזיים של המועצה להשכלה גבוהה כפי שמתגבשת בתוכנית החומש בימים אלה".

עוד נמסר מהות"ת, כי במסגרת החקיקה לחיזוק הפריפריה, פועלים שר החינוך המשמש גם כיו"ר מל"ג, ויו"ר ות"ת להכליל את המוסדות שבעיר אילת בהחלטת הממשלה הנוגעת להטבות לחיילים משוחררים בשכר הלימוד".