סודנים - השעיר לעזאזל התורן

אילת, הגבול הדרומי של מדינת ישראל, משמשת שער נוח לאלפי פליטים החוצים את סיני ומגיעים לישראל בתקווה למקלט מדיני, מזון ומחסה. ביום שישי שעבר ציין ברחבי העולם 'יום הפליט הבינלאומי', ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל', סניף ישראל, ציין את היום במבצעי הסברה על זהותם של הפליטים והפגנת מחאה נגד הצעת החוק 'למניעת הסתננות'. באותה עת ממש, משיק באילת 'וועד הפעולה להצלת אילת' קמפיין אגרסיבי: "אילת לאילתים – סודן לסודנים". "צריך לזרוק אותם למחנות", קובע חבר מועצת העיר לשעבר, סיימון בן דוד

 

קשה להשתחרר מהרושם הקשה שמותיר סיימון בן דוד במי שמאזין לו לראשונה. פחד, הפחדה וגזענות, תמהיל קשה, לא בריא ומסוכן, זוהי התמונה שעולה מהמנשר שהפיץ והוא מנופף בו בגאווה, לא מותיר ספקות באשר לעמדתו. "המסתננים פצצה מתקתקת לתושבי אילת", זועקות הכותרות מהמנשרים המספרים לתושבי אילת כי "פחד ואימה ברחובות העיר. לא נחכה לאונס ולרצח הראשון".

גורמים בצה"ל מדברים מזה זמן מה על פעילי ארגוני טרור שהסתננו לארץ במסווה פליטים מארצות אפריקה. לדבריהם האיום שחלק מהפליטים אוספים מידע עבור ארגוני טרור הוא ממשי ביותר.

לא ניתן להכחיש כי בשנים האחרונות שינתה העיר אילת את פניה, יותר ויותר מהגרים מארצות אפריקה נראים בחוצות העיר, בשכונות היותר וותיקות של העיר, בבתי המלון בקרב כוח העבודה הזול, במרכולים ובקופות החולים. תושבי אילת, שעירם הפכה לשער הדרומי של ההסתננות האפריקאית לישראל, עומדים נבוכים לנוכח הפלישה שלא ממשלת ישראל ולא עיריית אילת, מסוגלים כנראה להתמודד כרגע לא איתה ולא עם השלכותיה החברתיות וכלכליות. באין מענה למצב בשטח, אין פלא שישנם כאלו המבקשים להיכנס לווקום שנוצר ולהציע פתרונות משלהם.

העניין אינו בכך שקם וועד פעולה מתוככי תושבי העיר אילת. מועצת העיר אישרה לפני כמספר שבועות הצעת החלטה שעניינה הקמת וועד פעולה שיטפל בעניין הפליטים האפריקאים שבעיר. אולם 'התארגנות התושבים' עליה אחראי חבר מועצת העיר לשעבר, סיימון בן-דוד, לא מסתפקת בפעולות העירוניות. יוזם ומקים הוועד קורא בפשטות לאסוף את 'האפריקאים' מהרחובות ולהשליך אותם למחנות. לא, עדיין לא נשמעות קריאות להצמיד להם טלאי בצבע זה או אחר, אבל אולי זה משום שממילא צבעם הכהה מבדיל אותם מאחרים.

כך או כך, אילו הייתי אני ישראלית ממוצא אתיופי או תימני, או סתם ישראלית כהת עור במיוחד, הייתי דואגת להסתובב בימים אלו עם תעודת הזהות שלי בהישג יד.

הוועד האילתי, שלדברי מקימו מונה כבר עשרות חברים ומאות תומכים, מתכוון להתכנס בשבוע הבא בבית פיליפ מוריי, מודיע לי סיימון שאף ומפיץ את המנשר הקורא לתושבי העיר להצטרף לפעילות וקורא להם "להילחם על הבית".

לטענתו של סיימון בן דוד, בן אילת ששב לפני מספר חדשים משהות בת 10 שנים בארה"ב וכעת הוא מובטל, שוהים בעיר למעלה משנים עשר אלף אפריקאים ובתוך שנה, הוא קובע, יעלה מספרם למאה אלף. סיימון, שתוקף את בתי המלון בעיר אילת, המעדיפים, לטענתו להעסיק אפריקאים על פני ישראלים, לא מהסס גם לקבוע כי "כל שעה עגולה מתרחש אונס". את הסימוכין לקביעה התמוהה הזו הוא לא יכול לתת אולם מודיע לנו בשפה ברורה כי ידוע לו שהאפריקאים "מטרידים את נשות אילת" ולצורך האדרת הרושם גם מצביע על גודל זרועו, כשהוא בא להדגים איזה "גודל כלי" האפריקאים חושפים, לדבריו, בפני נשים מבוהלות, שכמובן, התלוננו על כך בפני סיימון.

גזענות? לא לשיטתו של סיימון הטוען שגם מתל-אביב וערד נוהרים עוד ועוד אפריקאים תאבי מפרץ ים סוף. מי שולח אותם? ברור, לסיימון, ואין לו כל ספק, כי ארגוני אל-קאעידה, החמאס ועוד ארגוני טרור המשלחים בנו 'תאים רדומים' של טרוריסטים מאומנים, אחראים לנהירה הרבתי של אפריקאים לאילת.

 

"לשכת העבודה באילת עמוסה מובטלים ישראלים שהסודנים, האריתראים והדרפורים לקחו להם את העבודה", טוען סיימון. "העיר אילת נכבשה, שכונות יעלים, הדקל, ערבה, שדרות התמרים, אופיר ואפילו אחז, כבושים בידי שחורים, מאוכלסות באלפי אפריקאים, כל בניין הוא כפר שהמסתננים מעמיסים בעוד ועוד מסתננים שהם מטלפנים אליהם להגיע לאילת".

סיימון מאשים את הממשלה, העירייה, משרד הבריאות והמשטרה בהסתרת "עובדות" העובדות לדבריו הן כי מחלות טרופיות כמו צרעת, צהבת, שחפת ומחלות מעיים מופצות על ידי האפריקאים. "הם לא מקבלים כמונו, חיסונים, והם חולים ומדביקים את כולם. יש חדירה של עשרות עממים כושים לאילת".

סיימון מתכוון להזמין את ראשי העיר ומוסדות הציבור לאסיפה שהוא מתכנן. הוא גם זוקף לזכותו את הקמת וועד הפעולה העירוני. "עד לפני שהקמתי צעקה לפני כחודשיים, לא זז כלום", הוא אומר. "הכול היה רדום. אני שמח שהיום אני מתחיל לראות ניצני שיתוף פעולה עם העירייה, לטובת העיר. האיום של האפריקאים על אילת הוא סכנה אמיתית, למשטרה אין כלים להתמודד איתם, צריך להעמיד את המשטרה ומג"ב בגבולות למנוע את הכניסה שלהם לעיר. צריך להביא לכאן אלפי חיילים יגנו על העיר, לסגור את הגבול, לעצור את שיטפון המסתננים, כל היום הם רק מתקשרים בסלולארי לקרוא לשכנים שלהם להגיע לכאן ולספר שכבשו ארץ זבת חלב ודבש.

הגיע הזמן שראש העירייה יעזוב את כל מה שהוא מטפל בו ויטפל רק באיום האפריקאי, הכול עומד להתגמד ומתגמד נוכח ההצפה של אילת במסתננים. אילת הפכה לעיר שחורה, אריתריאה סיטי, אף אחד לא ירצה לגור בעיר שחורה, אף תייר לא ירצה להגיע לעיר שחורה".

הגרוע מכל בעיני סיימון, שטוען כי כמה מחבריו הטובים ביותר הם ניגרים ואתיופים, הוא שהפליטים אינם יהודים, אלא מוסלמים. "יש כבר חמישה מסגדים באילת, חסרים להם רק הצריחים. הגיע הזמן שבאילת יפסיקו לדבר בסיסמאות, הסיסמה 'עיר ללא אלימות היא היסטוריה, היום הילדים פוחדים לצאת לרחוב לבד, ללכת לפארק. שיפסיקו לדבר כאן בסיסמאות".

כאמור, וועד הפעולה שמקים סיימון מונה לדבריו עשרות מתושבי אילת. הוא מבקש לציין לטובה את תרומתו של אבי הילל מאכסניית 'סנסייט' לפעילות הוועד וכן, הוא מבקש להתריע בפני כל העיר על "פצצת הזמן" ו"האיום הדמוגראפי", כדבריו.

 

 

סיימון לא לבד

גם בפייסבוק קמות קבוצות הקוראות לפעול נגד המסתננים מאפריקה, אחת מהן היא קבוצת הפייסבוק: "זוועות המסתננים מאפריקה - סודנים ואחרים" שמונה כתשעים חברים. ניתן למצוא שם לא רק הסברים למה הפליטים האפריקאים הם סכנת הדור, אלא גם קישורים לכתבות מאירות עיניים על הסכנות הצפויות לבנות ישראל 'טהורות' ו'כשרות' מפני "ערבים המבקשים לעבוד בקרב יהודים כדי לבעול אותן. בוודאות".

 

 

ללא שריד ופליט

בשנים האחרונות נפל דבר בישראל. עשרות ואולי, כפי שטוענים אחרים, מאות אלפי פליטים מאפריקה, חוצים את הגבול ומבקשים מקלט בישראל.

הם מגיעים מדרפור, מאריתריאה, מסודן. הם מגיעים ממדינות המבוססות על משטר דיקטטורי, שם אין עיתונות חופשית, הגישה לאינטרנט אסורה וחיי אדם שווים פחות מחיי פרה מניבת חלב. נשים וגברים חוצים את גבולות ישראל, מסתכנים בירי של חיילים מצרים מצד אחד, צה"ל מצד שני.

הם מגיעים לישראל ומבקשים מקלט מדיני, כפליטים. מדינת ישראל בדרך כלל, מסרבת להעניק להם את מעמד הפליט הנכסף, שיעניק להם תעודות זהות ומעבר, הבטחת תנאי קיום ובריאות בסיסיים ומניחה אותם לגורלם, כמסתננים החשופים לאימת מעצר וכליאה, ללא זכויות אדם בסיסיות. אין ספק כי הענקת מעמד 'פליט' תעלה למדינת ישראל כסף, הרבה כסף, ולפי טענות חלק מהארגונים לזכויות האדם, גם לאי נוחות פוליטית.

"ישראל תורמת לביסוס המשטר הדיקטטורי באריתריאה, מקיימת עמו קשרים צבאיים ומנגד דוחה את קורבנותיו. חשבו עוד קצת לפני שתפטרו הכול בנימוק "איום דמוגרפי", כותב רן כהן, מנהל מחלקת מהגרים וחסרי מעמד ב'רופאים לזכויות האדם'.

"דמיינו מדינה בה חל איסור גורף להתאגדות פוליטית שלא מטעם המפלגה השלטת. אופוזיציה איננה חוקית ומאסר ללא משפט הוא הדין לגבי כל אדם המותח ביקורת פומבית על המשטר".

כהן ממשיך ומפרט כי למעלה מ- 9,000 מבקשי מקלט אריתראים נמצאים היום בישראל וכי אף לא אחד מהם הוכר כפליט למרות שבמדינות העולם 96% מיוצאי המדינה הזו מוכרים ככאלה".

"בישראל אין נגישות לזכויות חברתיות בסיסיות – לרובם אין אשרות עבודה, לכולם אין נגישות לשירותי בריאות או רווחה".