תלמידים "מסומנים"
חשבתם להצטרף אל ועד ההורים בבית הספר בו לומד ילדכם? כדאי שתחשבו על זה שוב. במערכת עיתון 'העיר אילת' התייצבה השבוע אם לשלושה תלמידים מבית הספר 'היובל', הטוענת שבעקבות חילוקי דעות שהיו לה עם מנהלת בית הספר בזמן שהייתה בוועד ההורים, מתנכלת מנהלת בית הספר לה ולילדיה. המנהלת – יהודית הרוש, כבר "כיכבה" מספר פעמים בכתבות לא מחמיאות (בלשון המעטה) שפורסמו בעיתון 'העיר אילת' והפעם, אפילו במינהל החינוך מעדיפים לשמור על "זכות השתיקה" ומגלגלים את העניין לפתחו של משרד החינוך
ג' (השם המלא שמור במערכת) בסך הכל רצתה לתרום מזמנה, מרצה וכישוריה לועד הורי בית הספר 'היובל', אבל אפילו היא, ממרום גילה וניסיונה, לא האמינה שחילוקי דעות לגיטימיים שהתגלעו בינה ובין מנהלת בית הספר – יהודית הרוש, יביאו עליה ועל שלושת ילדיה שלומדים בבית הספר, מסכת בלתי פוסקת של התנכלויות.
שלושה ילדים שולחת ג' בכל בוקר לבית הספר 'היובל'. שניים מהם תאומים, שלמדו בשנת הלימודים שהסתיימה זה לא מכבר בכיתה ה' ובת שלמדה בכיתה ו'. אחד מהתאומים הוגדר כסובל מהפרעת קשב וריכוז. בשיחה עם עיתון 'העיר אילת', ביקשה ג' להדגיש, כי מדובר בהפרעה קלה בלבד. לטענתה, בבית הספר בחרו להתעלם מההפרעה וכי לא פעם ולא פעמיים נאמר לה, כי בית הספר אמור ללמד את תלמידיו ולא לטפל בבעיות קשב וריכוז. זה, כך היא הבינה מהמחנכת וגם ממנהלת בית הספר, עניין של ההורים מול גורמים שונים אחרים.
על ג', בעבר חברה בועד ההורים הבית ספרי, הגישה הזו לא מקובלת. ואגב, היא אומרת, גם חוזר מנכ"ל משרד החינוך קובע מפורשות, כי "על המורה מוטלת האחריות לקידומם הלימודי, החברתי והרגשי של התלמידים בבית הספר". בבית הספר 'היובל', מסתבר, לא לא שמעו על הוראות המנכ"ל.
גם ג' וגם אמהות נוספות עמן שוחחנו השבוע, טוענות כי בית הספר מפגין יחס מזלזל כלפי תלמידים הסובלים מבעיות קשב וריכוז. לדברי ג', "במקום להתמודד מול כל המערכות או בתיאום כל המערכות בבית הספר, הם מסלקים אותו, משעים ללא מכתבים, ללא כלום. מתקשרת אליי מזכירת בית הספר, ואומרת 'בואי קחי את הילד'. 'מה קרה?' אני שואלת, אומרת לי 'הוא הפריע בכתה'. אמרתי 'תתמודדו איתו'. הם לא הסכימו".
לדעתך מדובר בדפוס התנהגות קבוע?
"העניין הזה חזר על עצמו במהלך כל השנה. כל שני וחמישי השעו את הילד. לאורך כל המחצית הראשונה השלו אותי שהכל בסדר. לאחר חצי שנה, בום, יצע המרצע מן השק. הבנתי שבעצם לא נעשה כלום כדי לעזור לו. שום דבר. הבן שלי לא טופל, לא קיבל את היחס שהובטח, פשוט שום דבר. לא גילו אפילו רצון להתחשב או לסייע לבעיית הקשב והריכוז ממנה הוא סובל". אף שלטענת האם, מדובר בהפרעה קלה בלבד, הרושם שנוצר הוא, שלא הייתה נכונות בבית הספר להתמודד עם הבעיה בכל דרך אחרת, למעט, כאמור, השעיה.
ההתייחסות שאת מתארת באה לידי ביטוי גם מול ילדים אחרים?
"אני יודעת שזה היה עם הבן שלי. הורים התלוננו לא פעם גם בפניי, אבל אני לא רוצה לדבר על מקרים אחרים. אני, כאות מחאה, העדפתי להשאיר את הילד בבית ארבעה ימים. במקום להתקשר לשאול, איפה הילד, מה שלומו, האם הכל בסדר איתו, התקשרו לקצין ביקור סדיר להתלונן – 'האמא לא שולחת את הילד לבית הספר'. זו הדרך שלהם להתמודד. לי, כהורה, אין כלים להתמודד עם המערכת הזו".
מה בכל זאת עשית?
"במהלך חצי השנה האחרונה פניתי במכתבים אל מירי קופיטו – מנהלת אגף החינוך, לד"ר דרורי גניאל – ראש מינהל שח"ק, אל מפקחת בית הספר, אל מנהלת המחוז ואל יו"ר המועצה לשלום הילד". לדברי האם, הגורם היחיד שמצא לנכון להשיב לפנייתה היה יו"ר המועצה לשלום הילד. מי שכן חזרה אליה, הייתה מזכירת בית הספר. "היא שאלה אותי "לאיזה בית ספר אני מעוניינת להעביר את הילדים".
אף שהבקשה להעביר את הילד, הייתה יוזמה של האם, מן הראוי לציין כי במכתב בו הופיעה הבקשה, העלתה האם טענות רבות נוספות, שכל הגורמים הללו, כאמור, העדיפו להתעלם מהן.
הרקע, מסתבר מדברי האם וגם מהמסמכים הרבים שהציגה בפנינו השבוע, הוא יריבות אישית בינה ובין מנהלת בית הספר – יהודית הרוש. היריבות החלה, לפני מספר שנים ובשנה שעברה הפכה לחמורה יותר ובעלת השפעה לא מבוטלת על ילדיה של ג'. הסיפור, מספרת האם, החל בעת שהייתה בוועד ההורים הבית ספרי. דוגמא יפה להתנהלות המוזרה ולמערכת היחסים הבעייתית בין האם ובין מנהלת בית הספר אפשר למצוא בהתכתבויות שניהלו השתיים בנושא השתתפות הילדים בטיולים השנתיים.
כמה זה עולה לנו?
ביום 6.5.10 קיבלו ההורי התלמידים בבית הספר 'היובל' דף מידע, נושא את לוגו בית הספר ואת חתימתן של יהודית הרוש - מנהלת בית הספר ומחנכות כתות ה'. על פי אותו מסמך, עלות ההשתתפות בטיול השנתי (לכל ילד) הינה 492 שקלים.
ארבעה ימים לאחר מכן, ב- 10.5.10, פנתה מחנכת הכתה – ליזה אמזלג, במכתב אישי אל ג' ובו, בין השאר, היא ציינה כי עלות יציאת התלמיד לטיול השנתי הינה 611 שקלים. מהיכן צץ ההפרש בסך 124 שקלים אף אחד לא טרח להסביר להורים. אם לא די בכך, הרי שבנוסף לעלות הטיול שתחשיבה אינו ברור, הודיעה המחנכת להורים, כי "אודות להתנהגות בנם, השתתפותו בטיול מותנית ביציאה מלווה בוגר בתשלום". גם הסכום שצריך לשלם המלווה לא צוין במכתב.
למרבה האבסורד, קודם לאותו מכתב, הייתה זו דווקא האם שפנתה אל מחנכת הכיתה והודיעה לה, כי בנה לא יצא לטיול השנתי מפאת "זמן דחוס בין הטיול לבין אירוע משפחתי". על הפער במחיר הטיול, כאמור, אף אחד לא נתן את הדעת, עד עצם הרגע הזה ממש.
מסתבר, שאין זו הפעם הראשונה בה מתעוררת מחלוקת בין ההורים לבין הנהלת בית הספר באשר לגובה התשלום אותו הם נדרשים לשלם עבור יציאת הילדים לטיול השנתי.
למחרת הפנייה שקיבלה ג' ממחנכת הכיתה, היא קיבלה מכתב נוסף. הפעם ממנהלת בית הספר – יהודית הרוש. בכבודה ובעצמה.
מנהלת בית הספר, מסיבות השמורות איתה, בחרה להתעלם מהודעת האם שכלל אין בכוונתה לשלוח את הבן לטיול השנתי ובמכתבה הודיעה ל-ג', כי מכיוון שלכאורה לא הסדירה חוב בגין טיולים שנתיים משנת הלימודים הקודמת, לא תתאפשר יציאת ילדיה לטיול.
תשומת הלב היתרה שהקדישה מנהלת בית הספר לאם, לוקחת אותנו בזמן שנה אחורה. האם, שטענותיה מגובות במסמכים ובאין ספור מכתבים, מציגה את המכתבים ששלחה כבר בשנת הלימודים הקודמת באותו עניין בדיוק. דרישת התשלום, היא מספרת במכתב שכתבה במאי 2009, עמדה על סך 387 שקלים עבור שני ימי טיול. הסכום שהותר לגבייה עבור שני ימי טיול, על פי האגרה שאושרה אז על ידי משרד החינוך עמד אז על סך 252 שקלים בלבד.
האם הודיעה, כי בשלב הראשון תשלם רק את הסכום המותר ללא היתרה העודפת. אולם ביקשה לדעת על פי מה נקבע הסך הנ"ל והאם יש אישור מהמפקחת ו/או ועדת החינוך של הכנסת לגביית סכום נוסף. אם קיים העתק כאמור, ביקשה האם לקבלו.
כפי שכבר ציינו, לאם שלושה ילדים בבית הספר, מה שאומר שההפרש בין הסכום אותו נדרשה לשלם לבין הסכום אותו היא סבורה שעליה לשלם עומד על מאות שקלים, לרעתה.
לעיתון 'העיר אילת' סיפרה השבוע ג': "שילמתי עבור הטיולים השנתיים בשנה שעברה את הסכום שנקבע על פי חוק בידי ועדת החינוך של הכנסת. כל ניסיונותיי לקבל ממנהלת בית הספר אישור כתוב על גביה חריגה, מכל גורם מאשר, לא צלחו".
"זאת ועוד", מספרת האם, "מנהלת בית הספר הפנתה אותי לבדוק את האישור שניתן לבית הספר 'צאלים' באתר 'אפיק', בתשובה עניתי לה, ילדיי לומדים בבית הספר 'היובל' ולפיכך ביקשתי אישור המתייחס לבית ספר זה".
נחזור אל שנת הלימודים שהסתיימה זה לא מכבר. הודעתה של מנהלת בית הספר על כך שילדיה לא יוכלו לצאת לטיול השנתי עד לאחר שיפרע החוב (השנוי במחלוקת) הנובע מהשתתפותם בטיולים השנתיים בשנה קודמת, עוררה את זעמה של האם. ג' לא התעצלה, וכבר למחרת השיבה להרוש: "אסור להתנות יציאה של תלמידים ו/או אי קבלת תשלומים לפעילויות בבית הספר, שכן יש לעירייה את הסמכות החוקית לגבות את החוב באם הוא חוקי ויש לעירייה את כל הכלים לעשות זאת". האם ביקשה שוב לקבל לידיה את האישורים המתאימים לגבי מחירי הטיולים, בשנת הלימודים האחרונה וגם בזו שלפניה.
לדבריה, מכתבה לא זכה למענה.
אין עם מי לדבר
בצר לה, באחד המקרים בהם הושעה בנה מהלימודים, לדבריה, ללא מכתב וללא כל הסבר, היא אספה אותו מבית הספר והתייצבה במשרדי מינהל החינוך, במטרה לקיים פגישה דחופה עם מירי קופיטו – מנהלת אגף החינוך. משלא עלה בידה להיפגש עמה, השאירה לה האם מכתב וציינה, לראשונה, כי לתחושתה מנהלת בית הספר פועלת כנגדה באופן מגמתי. לצורך הדוגמא, מספרת האם כי בנה הושעה לאחר שזרק שקית ניילון עם מים על הקיר תוך כדי משחק עם חברים. "כשילד אחר מהכיתה זרק על בני כסא, הציק לו וממשיך להציק לו, אף אחד לא מוצא לנכון לטפל בכך" היא קבלה.
עוד לטענת האם, מנהלת בית הספר מסרבת לקבל תשלום עבור השתתפות בתה (שלמדה בכיתה ו') בטיול השנתי. האם הודיעה לקופיטו, כי עד שלא תהיה התערבות של מינהל החינוך, היא לא תשלח את בנה לבית הספר.
"יהודית נקמנית ופועלת בצורה מאוד מגמתית נגדי ונגד שלושת ילדיי, הלומדים בבית הספר 'היובל'. כל זאת, בגלל העובדה שאני יודעת על התנהלות קלוקלת בכספיי הורים. היא פוחדת שאפרסם ברבים את שאני יודעת עליה".
ההתנהלות הכספית אליה מכוונת ג' עוסקת בהפנינג חנוכה שהתקיים בבית הספר בשנת 2006. לדברי האם, שהייתה אז גזברית ועד ההורים, במהלך ההפנינג נכנסו כספים ששילמו ההורים והכנסות נוספות ממכירת מזון ושתייה. הכספים שנכנסו אמורים היו להיות משולמים לספקים שלקחו חלק בהפנינג. יהודית הרוש, טוענת ג', הביאה הופעה של קרקס. "היא עושה מה שהיא רוצה, מכתיבה לוועד מה היא רוצה. משתפת אותנו אבל לא מנהלת דיון או מקדישה תשומת לב לרצונות ההורים. שיתוף ההורים ושקיפות נותרים בגדר סיסמאות ריקות מתוכן". לדבריה, נטלה הרוש את הכנסות האירוע ושילמה לספקים ולנותני השירות השונים. "לאחד ההורים שילמו 4,000 שקלים במזומן ולמרות בקשות חוזרות ונשנות, אף אחד לא הציג לנו קבלה או חשבונית. כשביקשתי מהרוש להראות לי את הקבלה המעידה על ביצוע התשלום, היא טרטרה אותי. שלחה אותי ממשרד למשרד, מאדם לאדם, את הקבלה אף פעם לא ראיתי. זו השורה התחתונה".
יצויין, כי כל ההתנהלות אמורה הייתה להיעשות בין הספקים לבין ועד ההורים ולא לגמרי ברור, כיצד ומדוע נוהלו כספי האירוע על ידי מנהלת בית הספר ומדוע בוצע התשלום במזומן ולא בשיק של הועד.
פנייה חמורה זו, כאמור, לא זכתה להתייחסות. אף אחד לא טרח לזמן את ג' לפגישה, כדי שתסביר על איזו התנהלות כספית בעייתית היא מדברת. גם אם אין ממש בטענותיה, הרי שאף אחד לא טרח לגלות עניין, לברר את הטענה ולהכריז כי התנהלותה של הרוש הייתה למופת ונקייה מכל רבב.
יצויין, כי במכותבים היו לא רק מנהלת אגף החינוך, אלא גם מנכ"ל משרד החינוך – שמשון שושני, מנהלת המחוז – אמירה חיים, מפקחת בית הספר – בתיה כספי, ד"ר דרורי גניאל – ראש מינהל שח"ק וכן המועצה לשלום הילד. כפי שצוין בתחילת הכתבה, למעט המועצה לשלום הילד, אף אחד מהמכותבים לא טרח להשיב לפנייה.
אי אפשר היה לסגור את הסיפור בין כתלי בית הספר?
"לפני שיצא המכתב אמורה הייתה להיות פגישה עם הקב"ס (קצין ביקור סדיר), יועצת בית הספר, המנהלת והפסיכולוגית של בית הספר. ביקשתי לצרף את יו"ר ועד ההורים. הפגישה הזו בוטלה משום שמנהלת בית הספר לא הסכימה שישתתף בה יו"ר הועד. היא טענה שזו פגישה פדגוגית". לאחר שבוטלה הפגישה, פנתה האם במכתב נוסף וביקשה להעביר את שני הילדים לבית ספר אחר (הבת ממילא סיימה השנה את לימודיה בבית הספר ועולה לכתה ז'). במכתבה טענה האם, כי בשל "חילוקי דעות קשים ובלתי ניתנים לגישור עם הנהלת בית הספר, הפוגעים בילדיי, אבקש להעבירם לבית הספר 'מצפה ים' שנמצא בסביבת מגורנו". פנייתה זו, כאמור, ובהתעלם משלל הטענות שהעלתה, זכתה למענה טלפוני רק ממזכירת בית הספר.
כל הטענות המופיעות בכתבה זו הועברו השבוע אל עיריית אילת. דוברת העירייה – דנה זנטי, מסרה כי כיוון שהמנהלת מועסקת על ידי משרד החינוך, הם מעדיפים שאת התגובה לטענות המופיעות בכתבה תמסור דוברת מחוז הדרום של המשרד.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי "מבדיקת העניין עולה, כי חוזר התשלומים של בית הספר עומד בהלימה להנחיות הגביה, כפי שקבעה בתחילת השנה ועדת החינוך של הכנסת. החוזר אושר על ידי ועד ההורים הבית ספרי ועל ידי מפקחת בית הספר. כידוע, בעיר אילת ניתן אישור חריג לגבות עבור סעיף הטיולים סכום נוסף של עד 240 שקלים וזאת כדי לאפשר יציאת תלמידי העיר למוקדים מרוחקים יותר ולאפשר לינתם במקום.
"באשר לעניינה של האם יצוין, כי בשל שיקולי צנעת הפרט לא נוכל לפרט בעניין. עם זאת, נוכל לציין כי לקראת הטיול השנתי פנה בית הספר לאם בבקשה לזמנה לפגישה עם המנהלת כדי להסדיר את עניין התשלום לקראת הטיול אולם האם בחרה שלא להגיע .
"באשר לפגישה שהתקיימה בבית הספר, בה ביקשה האם לשתף את יו"ר ועד ההורים יצוין, כי מדובר בישיבה בינמקצועית בענייניו המקצועיים פרטניים של התלמיד. לפגישה הוזמנו גורמי מקצוע רלוונטיים בבית הספר וברשות המקומית. בשל שיקולי חיסיון הפרט, לא מצאה המנהלת מקום לשתף את יו"ר ועד ההורים בפגישה זו. עם זאת, באותו מעמד המנהלת הציעה לאם לזמן פגישה נוספת, בפורום אחר, בה יקח חלק יו"ר ועד ההורים הבית ספרי. הפגישה לא התקיימה לבסוף מאחר שהאם החליטה לא להופיע ולא תיאמה מועד לפגישה אחרת כפי שהוצע.
"באשר לניהול כספי ההורים בבית הספר יצוין כי חשבון ההורים מנוהל באופן משותף על ידי בית הספר וועד ההורים הבית ספרי. כל תשלום היוצא מבית הספר מקבל אישור של מנהלת בית הספר ושל ועד ההורים. כמו כן, בתי הספר נתונים תחת בקרה שוטפת של ניהול כספים מטעם העירייה. לא ידוע על ניהול חריג בבית הספר, כל מקרה שיובא בפנינו יבדק לגופו של עניין".
ביד חזקה ובזרוע נטויה
יהודית הרוש, מנהלת בית הספר 'היובל', נחשבת לאשת מקצוע מעולה ואפילו הורים, שלא לגמרי מרוצים מהתנהלותה הנוכחית, מודים שמדובר באשת חינוך ותיקה ומוכשרת. אלא שעיון בארכיון העיתון, מעלה כי הרוש כיכבה, שלא בטובתה, בלא מעט כתבות, שחשפו מספר אירועים שהותירו, אפילו את הגורמים שנדרשו להגיב בשמה, ללא מילים.
בינואר 2009 התפרסמה בעיתון 'העיר אילת' כתבה שעסקה בנוהל התרמות תלמידים מבית לבית. הכתבה חשפה פרשה חמורה בבית הספר 'היובל', ותיארה כיצד שלחה מנהלת בית הספר את התלמידים להתרים עבור עמותת 'חברים לרפואה'. התרמה זו עמדה בניגוד להנחיות משרד החינוך, שכן העמותה עבורה בוצעה ההתרמה איננה נמנית על רשימת הגופים המותרים. משרד החינוך מסר אז בתגובה, כי "מנהלת בית ספר 'היובל' נתבקשה להפסיק לאלתר את נוהל ההתרמות לארגון" בעירייה אמרו: "שיתוף תלמידי בית הספר במבצע ההתרמה נעשה ללא תיאום עם מינהל שח"ק בעירייה, וביוזמתה הבלעדית של מנהלת בית הספר".
חודשיים לאחר אותה כתבה, נדרשה התייחסות עיריית אילת ומשרד החינוך לעניין נוסף הקשור לבית הספר 'היובל'. על פי חוזר מנכ"ל החינוך, מוגבל הסכום אותו ניתן לגבות עבור מסיבות סיום מכל תלמיד לסך של 75 שקלים. ועד ההורים בבית הספר 'היובל' דרש במרץ 2009 מההורים סכום גבוה פי ארבעה מהמוזכר בחוזר המנכ"ל. יו"ר ועד ההורים העירוני יצאה בקריאה להורי התלמידים: "אל תשלמו".
יצויין, כי לפני מספר שנים נחשפה בעיתון 'העיר אילת' פרשייה חמורה לא פחות, כאשר מנהלת בית הספר קיימה אירוע משפחתי פרטי במתקני בית הספר (אירוע 'שבת חתן' לבנה) ללא אישור ומבלי ששילמה עבור השימוש באולם בית הספר לשם קיומו של אירוע פרטי.
