לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמד על דם רעך

רכילות, בעד או נגד?לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני ה'".

(ט"ו-ט"ז)

איסור רכילות: לפי הפירוש המקובל בידי חכמים והידוע לכל אדם, איסור זה הוא קרוב לאיסור לשון הרע, והוא אוסר "לספר בגנות חברו אף על פי שאומר אמת" (רמב"ם הלכות דעות פ"ז, הלכה ב').

לדעת אבן-עזרא, מדובר כאן במלשין, כדוגמת דואג האדומי, שסיפר לשאול את מה שעשה אחימלך לדוד, בסיפור זה גרם להריגת אנשי נוב עיר הכהנים, ואילו חכמים למדו מכאן (לפי שיטה אחת) אזהרה למוציא שם רע על אשתו (כתובות מ"ו, ע"א).

שני הפירושים האלה נראים רחוקים ביותר זה מזה, ואף על פי כן יש ביניהם צד שווה, שהרי לפי שניהם מדובר כאן באדם המוסר לשלטונות אדם חף מפשע וכך גורם להריגתו; ואין ביניהם אלא אופן הביצוע. דואג האדומי סיפר אמת על אחימלך; אך הואיל והוא סיפר את האמת הזאת לשלטונות של רשע, גרם להריגת חפים מפשע. היפוכו של דבר בבעל המוציא שם רע על אשתו. הלה אמנם מספר את דבריו לבית דין של צדק, אך הואיל והוא מספר להם דברי שקר, הרי הוא גורם להריגת אדם חף מפשע.

כללו של דבר מותר וגם מצווה להגיד אמת בפני בית דין של אמת; אך אסור לספר אמת בפני בית דין של שקר, ואסור לספר שקר לפני בית דין של אמת.

ונותר לנו עתה עוד לבאר את מדרש החכמים, שלמדו מאיסור "לא תלך רכיל בעמיך", שאסור לספר לשון הרע אפילו הסיפור הוא אמת. וברור מכל מה שנתבאר כאן, שמדרש זה נראה רחוק ביותר מפשוטו של המקרא.

כאשר אדם מספר דברים בגנות חברו, הרי הוא סבור שלא גרם לו כל רע, שהרי השומע איננו בגדר בית דין, ואין לו סמכות להעניש. אולם זו היא טעות כי השומע הוא חלק של החברה האנושית, ואין לך בית דין אכזרי יותר מהחברה האנושית. כאשר היא שומעת דברים בגנותו של אדם אחר, נוצרת מאליה דעת קהל עוינת, שיש בה כדי להזיק יותר ממאה דיינים. והואיל ואין לה הכלים לדרוש ולחקור ולהוציא משפט צדק, הרי היא קרובה להעניש שלא כדין - ועונשה כבד יותר מכל עונשי בית דין.

ולפיכך לא סוף דבר שאסור לאדם לספר שקר בגנות חברו אלא אסור לו גם לספר אמת, שהרי גם במקרה זה הוא דומה למי שמספר דברי אמת לפני בית דין אכזרי ומרושע, שפגיעתו רעה והיזקו מרובה ודיניו דינים של שקר. והוא הדבר שחכמים לימדונו במדרשם של "לא תלך רכיל בעמיך"

 

את הדברים שלפניכם לא אני כתבתי כי אם אחד הרבנים יצחק בויאויר, שהתייחס באחת מדרשותיו לאיסור ללכת רכיל בעמיך. אני מקדיש את הדברים לבלומה הרצפילד, רוחמה ביטון, שחר אלקיים, רוני מויאל, מאיר אוחיון ולכל מי שעוסק ברכילות בעיר הזו.

 

גולשים המעוניינים להביע את דעתם בכל נושא, מוזמנים לפנות את מערכת ה"אילתי" בדואר אלקטרוני [email protected] דעות, הגיגים וכותבים אורחים - יתקבלו בברכה.