רעבים למותגים
לאילן פיפסון נמאס, אבל באמת נמאס מכל אלה שמבקשים ממנו לתרום. לקראת השנה החדשה הוא מבקש, בטור לא חגיגי בעליל: אל תתקשרו אליו, אל תעלו אותו לשידורי התרמה ברדיו ואל תפנו אליו ברחוב או בקניון בבקשת תרומה. לשיטתו, אין סיבה להציג את ישראל כמדינה מוכת רעב, ולדעתו - אין בארץ אנשים שהם ממש רעבים, אלא רק כאלה הנמצאים במצוקה ואשר אינם יכולים להרשות לעצמם לאכול קוויאר, פירות אקזוטיים וסושי. שנהיה לראש ולא לפיפסון?
חגי ישראל בפתח, ואני מרגיש כמו אוליגרך שצנח בסומליה. אין סנטימטר שאני עובר מבלי שיבקשו ממני תרומה. זה קורה ברחוב, בסופר ובס.מ.ס לנייד, מיליון רעבים מחכים לטוב ליבי ואסור לי לאכזב. ערוצי הטלוויזיה מגייסים את מיטב האמנים וברדיו רוצים אותי בשידור חי. אתם באמת חושבים שאני תייר שנחת פה אתמול? מה, אני טמבל שלא מכיר את המדינה וההטבות הניתנות לאזרחיה? אין מדינה בעולם שבה ל-100 אחוז מהאזרחים יש טלפון סלולרי וכמעט בכל בית יש טלוויזיה, כבלים ואינטרנט. שיהיה לכולם לבריאות, אבל אל תמכרו לי לוקשים. הסופרמרקטים מלאים בעגלות קניות מכל טוב, סוכנויות הרכב מלאות בקונים, בטיסות לחו"ל בקיץ אין מקום וחדר זול באילת עולה 400 שקלים ללילה.
המצב של חלקנו הוא אמנם קשה, אבל לא צריך להציג את ישראל כמדינה מוכת רעב. אין אנשים שהם ממש רעבים, אלא נמצאים במצוקה, לא יכולים להרשות לעצמם מותרות. לא אוכלים קוויאר, פירות אקזוטיים וסושי, אבל להגיד שאין להם כסף כדי לקנות לחם, גבינה ובורקס זה מוגזם. מישהו מכם בכלל יודע מה זה רעב אמיתי? לא רעב שיגרום לאנשים לעמוד בתור בבתי תמחוי, כי כל עוד יש שם אוכל, אז מן הסתם הם גם לא רעבים. אני מדבר על רעב שגורם לבטן להתנפח כמו בשואה או באפריקה, רעב שגורם לאנשים להתנפל על שאריות מזון שמשאירים סועדים במסעדות. זה עצוב מאוד שיש אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם שולחן עם מטעמים לחג, אבל סכנת מוות מוחשית מרעב לא קיימת במדינה.
אנו מדינה שהתרגלה להגזמות פראיות. לאנשים רבים אכן קשה לעמוד בעומס התשלומים הרבים שיש לאדם במדינה מודרנית, אבל אין צורך להגזים ולומר שיש רעב. הציבור לא חייב לתמוך באוכלוסיות החלשות והנזקקות. זהו תפקידה של המדינה לדאוג לאזרחיה. ככל שיש יותר עמותות ותוכניות התרמה, כך יקומו יותר אנשים שירצו ליהנות מהפירות. גם לי מתאים שישלחו אליי הביתה סל מוצרים גדוש במוצרים, אבל הרצון לקבל בחינם אינו מעיד על מחסור. רעב במדינת ישראל זה שאנשים אינם יכולים לקנות מה שרוב התושבים קונים - מוצרי מותרות ומזון שרובנו אוכלים יום יום.
אנחנו לא מדינת עולם שלישי. רק מה, רעב זה 'סקסי', זה נותן לנו להרגיש שהצלנו אנשים ממוות, זה אחלה לרייטינג, בואו נציץ למקרר הריק של עוד משפחה עם פרצוף מיואש. ההיגיון של כל המתרימים הוא פשוט - מחסור באוכל פותח את הלב של כולנו, אבל אם יבקשו מאיתנו תרומה לחבילת כבלים או לחוג טניס, אף אחד לא יעזור. אנשים מוכנים לתרום אוכל ולא חוג ג'ודו לילד או מימון חופשת קיץ. מישהו באמת חושב שאנחנו במצב של סודאן או אתיופיה? כמה אנשים מתו בארץ מתת-תזונה במהלך החודש האחרון או השנה האחרונה? הטוענים שיש רעב, יכולים להואיל בטובם לא להסתובב עם הדגם האחרון של טלפון סלולרי, לא לצבוע שערות ולא להדביק ציפורניים. אני רואה פעמים רבות בטלוויזיה את אלה שטוענים שהם רעבים. לא כך נראה אדם רעב, כך נראה אדם שלא רוצה לעבוד ומחכה לקצבה על בטלה ולחסדן של עמותות שצצות כל יום כפטריות לאחר הגשם. התקשורת עושה רווח אדיר מהדמגוגיה הזולה של העוני ו"הרעב העצום" שכביכול שורר פה בממדים גרנדיוזיים.
"חצי מיליון עניים חיים בקרבנו", איפה כל החצי מיליון האלה? מדוע הם מסתתרים מפניי? אולי הם עוזבים בדיוק כשאני עובר? הייתכן שזה מחרפת הבושה? ביקרתי כבר בכל הארץ ולא מצאתי אדם רעב אחד. נולדה כאן תרבות בזויה ביותר - תרבות ה"מגיע לי כמו לכולם". מי שאין לו כסף לקנות מכונית חדשה או בית, טוען לעוני, אדם שאין לו כסף לאכול במסעדת דגים יוקרתית יטען לרעב, שווארמה, בורקס או פלאפל לא נחשבים. זה אחד הבלופים היותר גדולים ששוררים פה זמן רב - בלוף הרעב והעוני. העוני קיים פה במימדים מינוריים, והרעב הומצא כליל. רעב זה מי שלא רוצה לדאוג לעצמו.
קם לנו דור חדש של דתיים בטלנים שלא עבדו ולו שעה אחת לפרנסתם, הם עובדים עבודת קודש בלימודי תורה. למרות מצוקתם, הם מביאים ילדים לעולם כדי לקבל כסף מהמדינה. בטלנים שהתרגלו לחיות על דמי בטלה והפכו את הבטלה למקצוע במקום לחפש עבודה. תשאלו את העובדים הזרים מה זה עוני ורעב, הם יספרו לכם שחוצים מדבריות של אלפי קילומטרים עם כל המשפחה. מסתכנים במעבר גבול וכניסה לארץ זרה, שבה לא מחכה להם אף אחד. מגיעים לתרבות שונה ללא מגורים ושפה, אך מוכנים לכל עבודה ובכל שעה.
לכל מי שרעב, אני מציע להגיע לאילת ולפנות לליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל. תגידו לו שאילן פיפסון שלח אתכם, והוא יסדר לכם עבודה. עבודה מסודרת עם מגורים וכלכלה של שלוש ארוחות ביום, עבודה שבה תרוויחו לפחות אלף דולר בחודש. נכון שזה לא יהיה עם חליפת מנהל ויכול להיות שתעבדו במשק בית או בניקיון המטבח, אבל אל תספרו לי על רעבים ברחובות, יש מפונקים ברחובות. לאדם רעב אין דירה, אין טלוויזיה, אין פלאפון, אין כסף לסיגריות או כסף לשבת בבתי קפה. רק בישראל צמחה לה אסכולה חדשה של רעבים עם חיבור לכבלים, פלאפון, בלונד בשיער והרבה מאוד דרישות.
הרב עובדיה טוען שהוא רואה ילדים חיוורים כי אין להם מה לאכול, ושנייה לאחר מכן נכנס למכונית BMW שעולה 750 אלף שקלים.
אילן פיפסון