זמן סליחות
עשרה ימים מפרידים בין ראש השנה העברי לבין יום הכיפורים ואלו ימים שאנו נדרשים בהם לעשות חשבון נפש וכל קשר לדת הינו מקרי ביותר. בקשת הסליחה מתחלקת לפי האמונה לשתי בקשות השונות במהותן. הראשונה היא בקשת סליחה מהמקום והשנייה היא בקשת סליחה מהסובבים, מהחברים, מהמשפחה ומהמכרים
בקשת סליחה מהמקום קשורה קשר ישיר לאמונה, למסורת ולדת, ולי כישראלי וכאדם לא מאמין, שאין לו שום יחס לדת כזו או אחרת, אינני רואה מקום לבקש סליחה. אולם, באמתחתי בקשות סליחה ומחילה רבות מעמיתים, חברים, ידידים ומשפחה.
בקשת סליחה מ...
אימא
על הביקורים הנדירים בביתה שבגבעת עדה, על מריבות מטופשות ומיותרות ועל אי הפגנת אהבת בן סוחפת לאורך כל ימות השנה.
משפחה
על כך שלא הייתי בדיוק אב מסור כול ימי חיי - לפחות עד עכשיו. התגרשתי מוקדם מידי ולא ראיתי מידי יום את התפתחות ילדיי.
בת זוג
על הנדנוד הבלתי פוסק, על ההתעסקות בפרטים שוליים ועל חוסר תשומת לב ואטימות לרחשי ליבה.
חברים
אריה, שמוליק, ניר, יואב, נוחי, גיא, אייל, חנן ושאר החברים שבמשך השנה עמדו לצידי לאורך כל הדרך ולעיתים – ללא כוונת זדון – פגעתי בהם ובכבודם.
חברים לעבודה
בחברת התעופה 'ישראייר', ברדיו 'קול הים האדום' ובעיתון 'העיר אילת', על כך שלא תמיד הייתי סבלני וסובלני כלפיהם וכלפי רצונותיהם.
נבחרי העיר
על אי שמירת כבודם, לעיתים תוך ביקורת קשה על פעולותיהם למען תושבי העיר אילת.
תושבי העיר
על כך שחשפתי ברבים את רוע ליבם של אחדים מאיתנו בפרשת המסתננים מאפריקה ולא הבלטתי את טוב ליבו ורגישותו של רוב הציבור האילתי ההגון וההוגן.
ו...סליחה על הטור השמנוני והדביק הזה.
גמר חתימה טובה.