מאז ועד הלום. הפעם - פיני גניסלב
מאז ועד הלום פיני גניסלב - כלבוייניק 1972- 1986
2010 גם הוא החל לשחק כדורגל רק בקבוצת הבוגרים, זה היה בהפועל בית שמש ששיחקה אז בליגה השניה, בה שיחק כמגן. ב 1972 לאחר השרות הצבאי הוא ירד לאילת והחל לשחק כבלם קידמי בקבוצת מכבי אילת. בתמורה קיבל מימון רישיון נהיגה על משאית. לאחר שלוש עונות הוא קיבל הצעה קוסמת מהיריבה העירונית וחצה את הכביש להפועל אילת. בתמורה, קיבלה מכבי אילת את דויקו לוי, איש הבריכה העירונית. ושיחק בחוליית ההגנה על פי הצורך. יום אחד, לפני משחק חוץ, הוא נפל למשכב וקדח בביתו מחום בשל שפעת. "לפני עליית הקבוצה למטוס הודיעו שני השוערים לגבי ארז, שהיה אז מאמן שחקן, כי עד שחלא יקבלו את חובם מהקבוצה, הם שובתים. למטוס עלו,עלו עשרה שחקנים בלבד. בשישי בלילה גבי מתקשר אליי וזועק לעזרה. לפנות בוקר ללא שינה, עליתי עם מונית ספיישל, הגעתי למשחק, לרוץ לא יכולתי בגלל השפעת, עמדתי בשער בהצטיינות בגשם ובבוץ, הסתיים 0-0. מאותו היום הייתי פיני השוער". וכן פיני עמד בשערה של הפועל אילת שמונה עונות, עד שתלה את הכפפות בגיל 35. אולם חיידק הכדורגל נותר בו הוא שוב חצה את הכביש ושימש כיו"ר מכבי אילת, כולל שוער חרום בעיתות מצוקה. משחקו האחרון היה בגיל 42, מול בני שמעון. "הקבוצה הגיע רק עם 11 שחקנים, כעשרים דקות לסיום, אורי כרמונה, החליט שנמאס לו לשחק ירד מהמגרש, והותי את הקבוצה עם עשרה שחקנים. בלית ברירה התלבשתי, עליתי לשחק ונגחתי את שער הניצחון".
1978 כיום פיני בן 59, נשוי +4 מנהל מדור השיווק והמכירות של דואר ישראל בנגב, מקרית גת ועד אילת.
והגענו אל שאלת השאלות, איך אילת לא עלתה ליגה מיליון שנה והנה לפתע באה הגאולה?
"זה שילוב של מספר אלמנטים, כמו חברי הנהלה שבמהלך השנים האחרונות עשו עבודה מצויינת. יחד עם מאמן ענק לליגות שבאזור שלנו. בנוסף בחירה נהדרת של שחקני רכש שהשלימו את הפאזל שהוקם, בתוספת שמירה על משמעת יוצאת מהכלל כלפי מספר שחקנים בעייתיים שהיו בקבוצה ובתוספת של המון המון מזל. מה שלי ולאחרים שניסנו במשך המון שנים ללא היה. לדוגמא, פעם סיימנו עונה עם שני הפסדים שני תוצאות תיקו ולא עלינו. הם, הפסידו שלוש פעמים, ארבעה משחקים סיימו בתיקו ולקחו את הליגה עם 12 נקודות הפרש. כל הכבוד להם, רק אנשים כמוני שעבדו במשך שנים בהתנדבות באגודות ספורט באילת, יודע להוקיר ולהעריך, את האנשים האלה על העבודה שהם עושים במשך שנים על חשבון המשפחות שלהם. אני מסיר את הכובע ומצדיע להישג שלהם".