אם הכל טוב, למה זה נראה גרוע?

כנס אילת לעיתונות נפתח ביום שני האחרון בפאנל מרתק שעניינו מצב התיירות בישראל בכלל ובאילת בפרט. המושב הראשון של הכנס הסתיים, בדיוק כפי שהתחיל: ללא הסכמות. ראש העיר: "אם לא יונחו השקעות באילת, במקום להיות בירת ים סוף, נהפוך לחצר האחורית". מנכ"ל התאחדות המלונות: "כתבי התיירות בישראל הפכו לטבלאות להשוואת מחירים". אורן אהרוני מחדשות ערוץ 2: "ההשוואות הן לא מול לונדון או פריז. השוואה בין אילת מול עקבה, רודוס או איה נאפה היא השוואה הוגנת בין עיר של ים מול עיר של ים". שאלת השאלות נותרה פתוחה: האם מה שקובע הוא המוצר התיירותי או שמא המחיר?

 

 

מאות מבכירי עולם התקשורת הישראלי הגיעו לכנס השנתי של אגודת העיתונאים שנערך השבוע באילת והשתתפו ב- 27 דיונים שעסקו, בין השאר: בממשק ההסברה של ישראל מול העיתונות הזרה, באופן מדידת הרייטינג והתפוצה, בסיקור החדשות בעידן המבזקים והודעות הטקסט ובעיתונות הביקורתית בעידן הטרור. הפאנל הראשון, במושב הראשון של הכנס עסק בתיירות, תחת הכותרת: "אם הכל כל כך טוב, למה זה נראה כל כך רע?"

ראש העירייה - מאיר יצחק הלוי, שפתח את הדיון אמר: "אילת היא העיר היחידה בישראל שמוגדרת כעיר תיירות". יצחק הלוי פרש בפני משתתפי הפאנל את הסיכונים שבפניהם עומדת העיר, בראש ובראשונה, לדבריו, הסיכון הדמוגרפי. "העיר נמצאת בשנתיים האחרונות במצב של כיבוש, שהחל ככיבוש זוחל של מסתננים והפך לכיבוש אגרסיבי". על פי יצחק הלוי, נמצאים במצרים בין מיליון וחצי לשני מיליון יוצאי מדינות אפריקה הנמצאים בדרכם לישראל. "מדובר במפעל עתיר ממון, אנשים משתמשים במסתננים כבמשאב כספי ודוחפים אותם לעבר ישראל".

מאז שהחלו הדיבורים על הקמת גדר גבול בין ישראל למצרים, קצב הדחיפה של מסתננים ממצרים לכיוון ישראל, גדל פי שלושה או ארבעה. "פעם היו עוברים את הגבול עשרות בודדות מדי שבוע, היום מדובר במאות" אמר ראש העירייה.

"המסתננים משתלטים על שכונות שלמות באילת ולצערי, בחודשים האחרונים אנחנו נתקלים בתופעות קשות של אלימות, גם בין המסתננים כלפי עצמם וגם כנגד תושבי העיר. אם לא יעשה מעשה במהרה בימנו, נראה בישראל למעלה מ- 300 אלף מסתננים בלתי לגאליים. האדישות והאטימות הם שמלמדים יותר מכל על חדלונה של הממשלה".

 

החצר האחורית של מפרץ ים סוף

 

הסכנה השנייה, על פי ראש העירייה, היא הפיתוח האזורי המואץ ממזרח ומדרום. "סיירנו עם צמרת משרד האוצר בעקבה" סיפר יצחק הלוי למשתתפים, "ראינו במו עינינו דחפורים ומנופים, נמל שזז דרומה, בתי מלון שנבנים. מדובר ב- 22 מיליארד דולר של משקיעים מבחוץ. המלך עבדאללה רואה את הפוטנציאל ומבין שההשקעה האדירה תחזור אליו".

בשתי הגזרות הללו, אמר יצחק הלוי, בהתכוון אל עקבה ואל טאבה, "מוקמים עשרות אלפי חדרי מלון, מגרשי גולף ובתי קזינו. אנחנו, בהנהלת עיריית אילת, מאוד מודאגים מהקיפאון הבלתי אפשרי הקיים באילת. אם לא יונחו השקעות, במקום להיות בירת ים סוף, נהפוך לחצר האחורית".

המענה של אילת לקצב הפיתוח המואץ בעקבה ובסיני, על פי ראש העירייה, יכול וצריך להיות פרויקט 'השער הדרומי'. "הצבנו בפני המדינה מספר אתגרים" אמר, "פרויקט תחבורתי שעניינו העתקת גורמי התחבורה מהעיר צפונה. שדה התעופה החדש כבר יוצא לדרך והכוונה היא להביא את הרכבת עד לאותו צומת". פרויקט 'השער הדרומי' כולל, בין השאר, את הזזת בסיס חיל הים ממקומו והעברת הנמל האזרחי אל צומת תחבורתי של ים, יבשה ואויר, תוך כוונה לשחרר את השטחים בהם שוכנים המתקנים הללו כיום, לצורכי תיירות. "אני מעדיף לראות תיירים מחו"ל משתזפים על החוף ולא מכוניות דיהטסו. זה יותר מתאים ויותר כדאי" אמר .

ראש העירייה אף ציין כי לדעתו יש לפעול בדחיפות למיתוגה של העיר אילת וסיפר כי בשיתוף עם סגנו, אלי לנקרי, הוא מוביל תוכנית להפוך את אילת לעיר של פסטיבלים ואירועים. "נעשה הכל כדי לתת מענה למה שקורה ממזרח ומדרום" אמר.

בהקשר זה, ציין יצחק הלוי, כי הוכשרו שטחים מתאימים וכי תקוותו שבקרוב ניתן יהיה לצאת למכרז להקמת מרכזי קונגרסים. "מדי שנה מגיעים לאילת למעלה מ- 150 אלף ספורטאים, מענפי ספורט שונים" הוא אמר וציין, כי הפיכת אילת ל"עיר ספורט בינלאומית" כמו גם חיזוק המהלך האקדמי והקמת פרויקט השער הדרומי, הם הם החיסון האמיתי לבעיות הגיאו-פוליטיות עמן מתמודד האזור.

 

אלמנט השיווק הוא קריטי

 

נגה ניר נאמן, כתבת התיירות והצרכנות של ערוץ 10, ציינה כי, לדעתה, הבעיות של אילת הרבה יותר פשוטות ממה שגורמי התיירות מנסים להציג. "אני מסקרת כבר שמונה שנים את נושא התיירות, שמענו על תוכנית הזזת שדה התעופה, התוכניות האלה לא חדשות. יוצא לי להיות באילת די הרבה, יש פה כמה מלונות איכותיים, אבל כשיוצאים לטיילת, מסתכלים סביב, מה אומר ומה אגיד, אם אלה הפנים שלנו, המצב כנראה הרבה יותר גרוע ממה שהוא נראה. נתקלתי במלונות חמישה כוכבים שהטייח בהם מתקלף, ביקרתי בספא ומצאתי כוסות פלסטיק מפוזרים, יש באילת בעיה מהותית באופן ההתייחסות ללקוח".

רונן שי, מנכ"ל מלון 'הילטון מלכת שבא', שהיה חלק מהפאנל עצמו, מיהר להגן על העיר ואמר: "על מנת שנוכל להעלות את אילת על המפה, יש צורך לטפל בתשתיות. כדי שנוכל להביא לכאן קבוצות גדולות מאירופה, יש צורך בהקמת מרכז קונגרסים".

דווקא רונן שי, לא מודאג במיוחד מהפיתוח המואץ בעקבה ובסיני. "באילת ישנם 12 אלף חדרי מלון, בטאבה יש 5,000 חדרים ובעקבה צפויים לקום 8,000 חדרי נוספים. בפלמה, למשל, ישנם 250 אלף חדרים. הפיתוח בעקבה ובסיני מביא עמו פוטנציאל אדיר לכל האזור. חברות צ'ארטר בכל העולם מחפשות יעדים שיש בהם מספיק חדרי מלון". גם מוטי מורל, יועץ אסטרטגי שמכיר את אילת מלפנים ומאחור, שימש בעבר כיועץ בחירות לראש העירייה וכמנהל קמפיין המסתננים שניהלה העירייה עד לאחרונה, סבור שהפיתוח המואץ בעקבה לא צריך להטריד את אילת.

לדברי רונן שי, "אלמנט השיווק הוא קריטי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שבעשור האחרון החלפנו עשרה שרי תיירות. אני מצפה ממשרד התיירות שיציב את נציגי הלשכות שלו במדינות המתאימות באירופה".

בתשובה לשאלה שהוצגה בפניו לגבי היעלמותו מהמפה של "כנס קידום אילת", אותה נהגה לקיים התאחדות המלונות מדי שנה בשנה ואשר זכה להיענות מרשימה במיוחד של סוכני תיירות מכל רחבי אירופה, השיב שי: "כתוצאה מכך שחברת 'אל על' הפכה לחברה פרטית, ההסתכלות שלה על כנס קידום אילת הפכה למסחרית והם לא מוכנים להטיס לכאן סוכנים במחירים זולים או בחינם".

נושא שיווקה של ישראל בכלל ושל אילת בפרט עורר גיחוך, כאשר נוגה ניר נאמן סיפרה שישראל מוציאה 270 מיליון שקלים על פרסום, הטורקים מוציאים 120 מיליון ובמבחן התוצאה, הם מביאים 25 מיליון תיירים בשנה ואנחנו בקושי מגרדים את השלושה.

 

האם באמת מסוכן לנפוש באילת?

 

שבי שי, מנכ"ל התאחדות המלונות אילת (בעבר – מנכ"ל משרד התיירות), החזיר את משתתפי הפאנל, אל ימי האינתיפאדה, אי שם בראשית שנת 2000. "עד האינתיפאדה" הוא אמר, "הגיעו לאילת 45 טיסות ישירות בכל שבוע ובשנה שלאחריה ירדנו לארבע טיסות בלבד".

באופן מוזר למדי, קבע שבתאי שי כי אילת נחשבת (בעיני תיירים) כמסוכנת יותר מסיני ומעקבה. שי לא הציג תשובה הולמת לשאלה שהפנתה אליו נגה ניר נאמן, כיצד זה שאילת נתפשת כמסוכנת יותר אם בכל העולם פורסם שהטילים שהתעופפו לכאן שוגרו ממצרים ונחתו בירדן. במקום לקבל תשובה לשאלה הזו, העביר מנכ"ל התאחדות המלונות ביקורת כלפי התקשורת, שלדבריו הפכה ל"טבלת השוואת מחירים".

על פי שבי שי, כתבות התיירות בערוצי הטלוויזיה בישראל מצטמצמות ל"כמה עולה מלון בעקבה וכמה עולה מלון באילת. תתחילו לדבר על מה שיש באילת, תספרו לצופים על כך שנשים לא יכולות להשתזף בבריכה בעקבה. על זה אף אחד לא כותב".

גם יוסי אני, מנכ"ל פארק המצפה התת ימי ואיש תיירות ותיק, טען כי השוואת המחירים בין אילת לבין יעדים אחרים (טורקיה, למשל) איננה הוגנת.

במה שנראה פתאום כויכוח בין נציגת התקשורת – נגה ניר נאמן, לבין נציגי העיר – שבי שי ויוסי אני, השיבה כתבת ערוץ 10: "העובדות מדברות בעד עצמן והן כנראה לא נוחות לכם".

אורן אהרוני, כתב חדשות ערוץ 2 שאף הנחה את הפאנל, סיפר שכחודש ימים לאחר שארדואן אמר את מה שאמר, כשהחרם הישראלי נגד טורקיה עוד החזיק מים, פנו אליו נופשים ישראלים בטענות קשות על המחירים שגובים מהם באילת. "אפשר גם אפשר להשוות בין אילת לאנטליה" אמר אהרוני. "ההשוואות הן לא מול לונדון או פריז. השוואה בין אילת לבין עקבה, רודוס או איה נאפה היא השוואה הוגנת בין עיר של ים מול עיר של ים".

גם אהרוני סבור שהבעיה של אילת היא בראש ובראשונה בעיה שיווקית. "בעקבות הבעיה עם טורקיה וברגע שהקפריסאים זיהו את הפוטנציאל של התייר הישראלי, הם שלחו לפה 40 אנשי שיווק שהסתערו על השוק, אני לא בטוח שישראל עושה את אותו הדבר" אמר.

בתגובה לדברים שאמר אלי לנקרי, סגן וממלא מקום ראש העיר: "לא המחיר הוא שקובע אלא המוצר התיירותי", השיבה נוגה ניר נאמן: "מה שאנחנו שומעים פה זו היתממות, טמינת הראש בחול. כאשר משפחה שיש לה 5,000 או עשרת אלפים שקלים לנופש מחפשת לאן לטוס, לא מעניין אותה כמה עולה לכם להעסיק עובדים, השורה התחתונה היא שקובעת".