נדחתה עתירתו של מקומון לחשוף את זהותו של גולש באינטרנט

בית המשפט המחוזי בתל אביב, דחה השבוע את בקשתו של עיתון מקומי באילת, להורות ל- 012, סמייל תקשורת בע"מ, לחשוף את זהות בעליהן של שתי כתובות IP , במסגרת תביעה לפיצויים על פי חוק איסור לשון הרע, שהגיש  המקומון בעקבות הודעה שפורסמה בפורום האתר "אילתי"

 

ספיחי הבחירות האחרונות לרשות המקומית באילת, עדיין צוברים תהודה. בתקופת הבחירות, הגיש עיתון מקומי באילת, עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לפיצויים בסך 100 אלף שקלים, בגין הוצאת לשון הרע. לצד התביעה, הוגשה בקשה לבית המשפט, להורות ל- 012 סמייל, למסור לעותרים את זהות בעליהן של שתי כתובות I.P, המפורטות בבקשה ובנוסף, התבקש צו המורה לחברת סמייל לשמור את המידע הרלבנטי, עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית.

לטענת המקומון, בעיצומה של מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, פורסמה בפורום הפוליטי באתר האינטרנט "אילתי"(www.eilati.co.il)  כותרת בולטת הנחזית להיות כותרת של ידיעה סרוקה מתוך עיתון כלכלי שצבעו כתום, בה נאמר כי: "איש העסקים רפי הוכמן רכש את המקומון באילת" "רק כך יש לי סיכוי במרוץ לראשות העיר אילת אמר הוכמן".

בעלי המקומון טוענים כי מדובר בכותרת שקרית ומזויפת, העיתון לא עמד מעולם למכירה, ומי שהעלה את הכותרת המפוברקת לרשת, ביקש להטעות ולהוליך שולל את הקוראים, לפגוע בשמו הטוב של העיתון ובמוניטין שצבר, וכן לפגוע בהכנסותיו באמצעות איתות למפרסמי העיתון, תומכי ראש העירייה וסיעתו, שלא לפרסם בעיתון המצוי לכאורה בבעלותו של מתחרהו הפוליטי. על כן נטען כי מדובר בפרסום המהווה לכאורה לשון הרע, וכי התקיימו, לדעת המקומון, הנסיבות המצדיקות חשיפת זהות הגולש האנונימי.

כידוע, פורסמה בראשית השנה, הצעת חוק מסחר אלקטרוני, ובין היתר מתייחס החוק למקרים בהם מועלית שאלת חשיפת הגולש: "הוכח להנחת דעתו של בית משפט, כי קיים חשש של ממש שתוכנו של מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית, או הפצתו ברשת, מהווים עוולה כלפי אדם או הפרת זכות קניין רוחני שלו, רשאי הוא, על פי בקשת אותו אדם, להורות לספק שירותי אינטרנט המספק שירות גישה או שירות אירוח, למסור למבקש פרטים שברשותו שיש בהם כדי לזהות את מפיץ המידע".

בית המשפט המחוזי, בהחלטתו השבוע, סבר כי ספציפית לטענות המועלות בבקשת המקומון, אין נסיבות מיוחדות המצדיקות חשיפת זהותו של הגולש האנונימי. "מדובר בהודעה שפורסמה ביום 2.11.08, באתר "אילתי" על ידי גולשת המכונה בשם "אוהבת".לתוכן ההודעה צורף קטע הנחזה להיות סרוק מתוך עיתון. על אף שהמקומון טוען כי מדובר בקטע הנחזה להיות כותרת של ידיעה מתוך עיתון כלכלי, מדובר בקטע סרוק שלא ברור מה מקורו. אין כותרת של עיתון או ציון שם המקור בו התפרסמה לכאורה "הכתבה" הסרוקה והכותבת האנונימית אף מציינת בהודעה "מצחיק... זה מה שקיבלתי עכשיו במייל..." קובעת השופטת בלהה טולקובסקי ומוסיפה: "בנסיבות העניין, המשקל שקורא סביר עשוי לייחס לפרסום שלא ברור מה מקורו, במיוחד על רקע קיומה של מערכת בחירות, אשר המצהיר מטעם המקומון, תאר אותה כ"קשה, יצרית וסוערת" - אינו גבוה". השופטת ציינה כי מפעיל האתר נאות מיד עם פנייתו של בעל העיתון, להסיר את הפרסום, שאכן הוסר באותו היום.

בית המשפט סבר כי לאחר שמנהל האתר הפעיל את סמכותו ודאג להסרה מיידית של הפרסום, עוד באותו יום,  מצטמצם מאד אלמנט הפגיעה הנטענת ואין הצדקה להתערבות של בית המשפט בחשיפת זהותו של הגולש האנונימי. בנוסף, סברה השופטת כי היה באפשרותו של העיתון להגיב על הפרסום, להכחישו ולהפריכו, באתר בו פורסם וכן לפנות לגולשת האנונימית, להעמידה על הכוונה להגיש תביעה ולבקש ממנה לחשוף זהותה, באתר בו התפרסם הפרסום הפוגע. "בהתחשב במשך הזמן הקצר של הפרסום ובאפשרותה של המבקשת להכחישו ולהפריכו, לא התקיימו התנאים המצדיקים חשיפת זהותו של הגולש האנונימי" כך פסק בית המשפט שדחה את בקשת המקומון אך נעתר לבקשתו הנוספת, להורות לחברת סמייל, לשמור ברשותה את הנתונים הרלבנטיים לבקשה, עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית.