על המלחמה, הנשיא אובמה והבחירות שלנו
עשרים ימים
עוד 20 ימים ונלך לקלפי לבחור מי ינהיג אותנו בתקופה הקרובה. הנושא החברתי והכלכלי, שעמד בראש מעיינינו ערב מבצע "עופרת יצוקה", איבד מזוהרו ושוב הנושא הביטחוני ישחק גורם ראשי בהחלטות הבוחר.
המלחמה הזו, שבעצם הייתה מבצע מקומי בעזה, הוכיחה שטוב שיש לנו שר ביטחון עם רקע, ניסיון, יכולת וכישרון . נוכחנו שוב שסביב צה"ל קיים קונסנזוס כמעט מלא בעם והחשוב ביותר הוכחנו בפעם המי יודע כמה שמלחמה צודקת מאחדת את כול הפלגים בעם.
אבל וזה אבל גדול, האם המלחמה הזו הראתה שיש לנו מנהיג משכמו ומעלה? האם מלחמה זו הבהירה לכל המהססים והמתלבטים מי מתאים לשבת בכס המנהיגות ולנווט את עם ישראל לדרך טובה יותר?
התשובה היא, לצערי הרב, שלילית לחלוטין, וכנראה כל אחד מאיתנו יחזור לכור מחצבתו ויבחר באיש המתאים לו ולהשקפתו בלי שום קשר למבצע "עופרת יצוקה".
איך שגלגל מתהפך לו
לפני כחמישים שנים הוגשה תלונה למשטרת מדינת אלבמה נגד רוזה פרקס וכול חטאה היה, שהגברת "העיזה" לא לפנות מקום באוטובוס ציבורי, לנוסע לבן. מאז, רוזה הפכה להיות סמל למאבק השחורים בארצות הברית למען שוויון זכויות שלא לדבר על הכומר מרטין לותר קינג שהוביל את המאבק בצורה לא אלימה. היום, כאמור, 50 שנים מאוחר יותר, מתייצב נשיא שחור ראשון על במת העולם והוא משלים את המהפכה הגדולה ביותר שאירעה אי פעם.
נאומו החשוב ביותר והמרשים ביותר של מרטין לותר קינג היה "יש לי חלום" ואם הוא מצליח להסתכל ממרומי שבתו בשמים על הנעשה בארצו הוא יכול בשקט להגיד לעצמו מלאכתי נעשתה ובגדול והגשמתי את חלומי.
אני לא יודע איך יתפקד אובמה כנשיא ארצות הברית ואפילו אינני יודע מה תהיה עמדתו לגבי ישראל והסכסוך המזרח תיכוני, אולם הנעליים שמשאיר לו ג'ורג' דבליו בוש הינן כה קטנות וצרות, שבוודאות אין לו סיכוי להיכשל.
כשהתותחים דוממים הפוליטיקאים מקשקשים
לא יבשה העט על החלטת ממשלת ישראל או יותר נכון החלטת הקבינט הביטחוני/מדיני על הפסקת אש חד צדדית בעזה וכבר החלו כל הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, לבלבל לנו את המוח, במגמה לצבור עוד ועוד קולות למענם ולמען מפלגתם.
חיילינו עדיין בעזה, המצב מתוח ותושבי הדרום עדיין לא חזרו לשגרת חיים נורמאלית, אולם את נבחרי העם עובדות "שוליות" אלו לא מטרידות אותם.
למבצע היו מטרות מוגדרות והן לא כללו בתוכן את מיטוט החמאס, החזרת גלעד שליט וכיבוש ציר פילדלפי, אלא החזרת ההרתעה הצהלי"ת והשבת החיים בדרום לתיקונם.
חלק מהעם שיכור הניצחון וההישגים כנראה "שכח" מדוע יצא צה"ל למבצע ומי שמוביל התלהמות זו הינם כל הפוליטיקאים מהימין הקיצוני ואפילו, כביכול, המתון, המנסים להפיק מה שיותר רווחים ונכסים פוליטיים. חכו קצת. מה בוער?