מי (אם בכלל) מתייחס לדו"ח הביקורת?

דו"ח ביקורת מפורט לשנת 2004, שהעתקו הגיע לידי מערכת עיתון 'העיר אילת' מציג תמונת מצב עגומה בכל הקשור להתנהלות עיריית אילת בשנת 2004. למרות שחלפה שנה מאז הונח הדו"ח על שולחנו של ראש העירייה, מאיר יצחק-הלוי, ועל אף הנתונים החמורים שמתפרסמים בו, טרם הוצג הדו"ח בפני חברת מועצת העיר. עיתון 'העיר אילת' חושף קטעים מתוך הדו"ח. מאיר יצחק-הלוי: "אין סיכוי שהיינו יכולים להתמודד בשנה הראשונה עם הליקויים"

 

לפני למעלה משנה הגיש משרד רואה החשבון כהן אייל, יהושוע ושות' דו"ח ביקורת מפורט לשנת 2004 שעניינו ממצאים שהועלו במהלך בדיקה שנערכה בעיריית אילת ואשר מצביעים, כך לדברי עורכי הדו"ח, "על חריגה מהנחיות המחייבות את הרשות המקומית". העתק מהדו"ח הועבר כבר לפני שנה אל דני רייף, הממונה על החשבונות במשרד הפנים.  דו"ח ביקורת מפורט הוא דו"ח שנערך ביוזמת משרד הפנים, כביקורת תפעולית ולא כביקורת חשבונאית. הדו"ח. לאחר הגשתו, נהוג ומתבקש להעבירו לדיון בועדת הביקורת בעירייה ולאחר גיבוש מסקנות בוועדה, להציגו בפני מועצת העירייה. למרות שחלפה שנה מאז הוגש הדו"ח, וועדת הביקורת דנה בו רק בשבוע שעבר ומן הסתם הדו"ח טרם הובא לעיון המועצה ועד כתיבת שורות אלה, לא ברור אם העירייה דיווחה לממונה על המחוז על תיקון הליקויים המצויינים בו.

 

 

לך תתכנס איתה

עיון בדו"ח הביקורת מעלה סימני שאלה רבים בנוגע להתנהלות ועדות החובה בעיריית אילת. בעוד שהועדה לקידום מעמד הילד , ועדת הכספים, ועדת מל"ח וועדת הקליטה לא התכנסו כלל במהלך שנת 2004, וועדת הנחות במיסים וועדת המכרזים התכנסו 16 פעמים במהלך אותה שנה בדיוק.

דומה המצב גם כשמדובר בועדות רשות. כך למשל, באילת, עיר התיירות המובילה בישראל, במהלך שנת 2004, לא הואילו בטובם חברי וועדת התיירות להתכנס אפילו פעם אחת. וועדות רשות נוספות שלא כונסו במהלך השנה המבוקרת הן ועדת רישוי עסקים, ועדת דת, וועדת רווחה, וועדת הספורט והוועדה להנצחת החייל.

על פי הדו"ח, "מרבית הוועדות פעלו באופן חלקי בלבד" ואילו וועדות החובה "לא התכנסו בתדירות שנקבעה בתקנות, לפחות אחת לשלושה חודשים".

בעוד פרק הנתונים הכלליים בדו"ח הביקורת מלמד שוועדת הרווחה לא התכנסה כלל במהלך שנת 2004, עולה כי מספר התושבים שטופלו על ידי מחלקת הרווחה באותה שנה בדיוק עומד על 2,228.

 

חוסכים פה, מבזבזים שם

בכל הקשור לסיקור פעולות העירייה במהלך שנת 2004, אין ספק כי תשומת לב מיוחדת ניתנה לעצם כניסתה של העירייה לתכנית הבראה. אולם דו"ח הביקורת לשנת 2004, מציג תמונת מצב פחות אופטימית לגבי יעילות הנהלת העירייה. בדו"ח, עליו חתום משרד רואי החשבון כהן, אייל, יהושוע ושות', נקבע מפורשות כי העיריה, אמנם, עמדה בשנת 2004 ביעד של תכנית ההבראה בהיקף הגרעון השוטף, אולם בפועל הייתה חריגה בחלק מסעיפי ההוצאות ומאידך, חל גידול משמעותי בסעיפי ההכנסות.

הדו"ח קובע כי "העירייה קלטה בשנת הדו"ח עובדים חדשים לרבות באמצעות חכ"א". קליטת העובדים, כך על פי הדו"ח, על אף שנעשתה בהיקף מצומצם, בוצעה ללא אישורים.

 

 

שכר, עובדים והתקשרויות כספיות

"העירייה מעסיקה אנשי שב"ס שמועסקים בטיפול בנושא הג"א במקום עובדים בשכר" זו תגובת העירייה לטענת הביקורת, על פיה, העירייה צריכה להעסיק שישה עובדים בהיקף של  5.5 משרות בהג"א, אך בפועל מעסיקה העירייה רק שלושה עובדים בהיקף של 2.5 משרות.

העיריה, כך על פי הדו"ח, העסיקה שני עובדים בחוזים אישיים ללא עריכת מכרז וכן חתמה עם שבעה עובדים חדשים הסכם העסקה באחוז משכר בכירים, למרות היותה בהסדר הבראה, העירייה משלמת לעובדיה ולגימלאיה תוספות שכר שהינן בניגוד להסכמים הקיבוציים ושילמה פיצויים מוגדלים לעובדים שפרשו, מבלי שקיבלה אישור לכך ממשרד הפנים.

 

רוב הליקויים לא תוקנו

פרק ג' בדו"ח הביקורת מפרט את הליקויים שתוקנו או לא תוקנו. מעיון בדו"ח עולה כי רוב רובם של הליקויים עליהם מצביע הדו"ח לא תוקנו. כך למשל עומס המלוות של עיריית אילת לסוף שנת 2004 הסתכם בסך 189 מיליון ₪, המהווים כ- 59% מהתקציב הרגיל של העירייה.

העירייה, כך עולה מעיון בדו"ח, זקפה להוצאותיה תמיכות בסך 725 אלף ₪ אשר לא שולמו בפועל עד לסוף השנה. העירייה השיבה וטענה כי מדובר בכספים שהיא התחייבה לשלם, אך מפאת מחסור במזומנים העבירה אותם רק בשנת 2005.

על פי הדו"ח, סכומי ההוצאות בחלק ניכר מסעיפי התקציב אינם ריאלים לביצוע בפועל וקיימת חריגה במרבית סעיפי ההוצאות.

בשני תקציבים בלתי רגילים, מאלו שנבדקו, לא נתקבלו ערבויות ממבצעי העבודות, תבר"ים בוצעו בחריגה בהוצאות, בקרן לעבודות פיתוח, הכוללת בתוכה מספר קרנות משנה, נעשה שימוש בכספים שנתקבלו ללא הקפדה לשימוש על פי מטרות קרנות המשנה שאליהן יועדו הכספים מראש.

אם לא די בכך, העיריה החלה בביצוע תבר"ים לפני קבלת אישור משרד הפנים, לא הייתה הקפדה על מתן חוות דעת משפטית בכתב על ידי היועץ המשפטי בכל החוזים שחתמה העירייה ועוד

תקציב העירייה מבוסס על מדיניות הנהלת העירייה ובהתאם להסכם ההבראה שנחתם עם משרד הפנים. בפרק שעוסק בתחומי הפעילות שבוקרו במהלך שנת 2004 מציינים המבקרים כי העירייה אמנם עמדה בתקציב ההכנסות, אך לא הצליחה לעמוד בתקציב ההוצאות וחרגה ב 23 מיליון ₪ (המהווים כ- 7% מתקציבה).

"העירייה פעלה רבות בשנת הדו"ח להגדלת הכנסותיה ולצמצום ניכר בהוצאותיה" מצויין בדו"ח ולמען ההגינות, אפשר למצוא גם כמה מילים טובות על התנהלות העירייה. כך למשל, מצויין כי בשנת הדו"ח לא קיבלה העירייה הלוואות חדשות, למעט מחזור הלוואות ועומס המלוות של עיריית אילת הוקטן בכ- 13 מיליון ₪.

 

פשר ההתפשרות עם מס הכנסה

"אנחנו מקבלים את הדו"ח לאחר שראש העיר מגיב עליו". רפי הוכמן.העירייה נהגה במשך שנים לתבוע הקלות מס בגין שכר ששולם באמצעות חכ"א. כתוצאה מהאמור, מס הכנסה קבע לעירייה ולתאגידים הנתמכים על ידה, תוספת לשומות ניכויים לשנים 1996-2000 (שנים בהן גבי קדוש כיהן בתפקיד ראש העירייה) בסך כ- 37 מיליון ₪ (לא כולל הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות), בגין מס ממשכורת, מס מעסיקים ומס שכר.

על פי הדו"ח, לאחר שבדיונים בהשגות על תוספת לשומות שהגישה העירייה, לא הושגו הסכמים, הגישה העירייה ערעור לבית המשפט המחוזי. לטענת העירייה, היא שילמה לקבלן כוח אדם (במקרה זה – חכ"א) תשלומים כנגד חשבונית מס, ולכן העירייה איננה המעסיק ואינה חייבת במס הנוסף שנקבע בשומות.

בית המשפט המחוזי חייב את חכ"א לשלם לשלטונות המס סך של כ- 9.7 מיליון ₪ בגין השנים 1993-1996.

על פי הדו"ח, סך החובות למס הכנסה הסתכמו בכ- 68 מיליון ₪ (קרן בלבד). בחודש ינואר 2005 נחתם הסכם עם מס הכנסה, המסדיר את המחלוקות בין הצדדים ועל פיו, סכום המס הכולל שישולם על ידי העירייה והתאגידים הנתמכים על ידה ועל ידי חכ"א, נקבע לסך כולל של 25 מיליון ₪.

 

ראש העירייה, מאיר יצחק-הלוי, מסר השבוע בתגובה כי הדו"ח, מרגע שהוא מגיע אל שולחנו של ראש העיר, עובר ליחידות המטפלות (גזבר העיריה, מנכ"ל העירייה וכו') ולאחר מכן עובר אל וועדת הביקורת. הדו"ח, אומר ראש העיר, צריך להגיע אל מועצת העיר כשהוא כולל את תגובות הגורמים הרלוונטים בעירייה.

"אני לא אחראי על סדר היום של וועדת הביקורת ולא קובע את לוח הזמנים של הוועדה" אומר יצחק-הלוי בתשובה לשאלת עיתון 'העיר אילת' מדוע לקח שנה מרגע שהונח הדו"ח על שולחנו ועד שוועדת הביקורת התכנסה כדי לדון בו.

"אולי יש דברים שתוקנו וסודרו, כדאי לבחון את הדברים מהמקום שאפשר לשפר". סימה נמירלגופו של עניין אמר השבוע ראש העיר כי למעשה לא היה סיכוי לתקן את הליקויים בשנת הראשונה של נבחרתו בהנהלת העיריה. "נכנסו בסוף מאי 2004 לתכנית הבראה ואת הדו"ח קיבלנו במאי 2005" אומר ראש העיר. לדבריו, "למדנו את הליקויים תוך כדי שנת 2004 ו- 2005 והטיפול המשמעותי בא לידי ביטוי בצמצום הגרעון וכוח האדם".

את השינויים, מבטיח ראש העיר, יראו בדו"ח הביקורת המפורט לשנת 2005 שהעבודה עליו צפויה להסתיים במהלך החודש הקרוב.

יו"ר ועדת ביקורת, רפי הוכמן, אמר בתגובה: "אנחנו מקבלים את הדו"ח לאחר שראש העיר מגיב עליו". לדברי הוכמן, הדו"ח לא הועבר לעיון ועדת הביקורת לפני שנה.ולמעשה, לאף אחד מהגורמים אליהם פנה עיתון 'העיר אילת' בשאלה המתבקשת מדוע עבר זמן רב כל כך מרגע שנחת הדו"ח על שולחנו של ראש העיר ועד שהגיע אל וועדת הביקורת. יצויין כי למרות שחלפה למעלה משנה, דיון ענייני בממצאי הדו"ח טרם התקיים בוועדת הביקורת ומן הסתם גם לא במסגרת מועצת העיר.

חברת מועצת העיר וועדת הביקורת, סימה נמיר, אמרה לעיתון 'העיר אילת' כי הדו"ח נמסר לה, באמצעות שליח, רק לפני שבוע ימים. לדבריה, "במהלך השנה היו ליקויים שלא תוקנו וההצעה שלי, שבסופו של דבר התקבלה על ידי הוועדה, הייתה להחזיר את הדו"ח לעירייה". לדברי נמיר, "אולי יש דברים שתוקנו וסודרו, כדאי לבחון את הדברים מהמקום שאפשר לשפר ולכן החלטנו להעביר את הדו"ח בחזרה אל העירייה בצירוף בקשה לקבל תשובות בתוך שלושה שבועות".

בישיבת וועדת הביקורת השתתפו גם מבקר העירייה, עו"ד אלי הרציג והיועצת המשפטית של העירייה. חבר הוועדה מורדי אוחנה נעדר מהישיבה.