הכבאי אייל טויטו מאילת: "החלטתי שאם כל המדינה נלחמת, אני נשאר לסייע בצפון עד הסוף"

צילם: עזרא ארבלי, עיתון 'העיר אילת'רס"ר אייל טוויטו מכיבוי אש אילת, נמנע על צוות הכיבוי הראשון שיצא מאילת בתחילת המלחמה, לסייע ולתגבר במערך הכיבוי בצפון, בסבב מתחלף של 3 כבאים מידי 3 ימים. אבל טוויטו, "סרב" להתחלף  ואפילו לחזור להתרעננות קצרה, הביתה לאילת. במשך 34 ימי הלוחמה, הוא נשאר כונן בתחנת הכיבוי בטבריה ויצא לכל אירוע של נפילת רקטה, חילוץ, ושריפה באזור.
"אם כל המדינה נלחמת, אני נשאר עד הסוף" הוא אומר.

בשבוע הראשון של המלחמה, יצא מפקד תחנת הכיבוי אילת, טפס"ר דני הררי, עם שני כבאים  ורכב הכיבוי החדיש מסוג "רותם", לסייע  בתיגבור מערך הכיבוי בצפון. מאז, במשך 34 ימי לוחמה, התחלף הצוות מאילת, בסבב של 3 כבאים מידי 3 ימים,לתגבור תחנת הכיבוי בטבריה. היום נערך בתחנת הכיבוי באילת, טקס קצר לציון חזרתו של הצוות האחרון מהצפון. בתגבור בצפון, לקחו למעשה חלק בסבב מתחלף, כמעט כל הכבאים בתחנה.

בין השבים היום לאילת, גם אייל טויטו ואילן חיים, הכבאים האילתיים , שלא רצו לנטוש את הצפון. אילן חיים, היה בצוות הראשון שנשלח צפונה, חזר לשבוע הביתה לאילת ומיד ביקש להצטרף לסבב הבא. מאז, במשך כ-3 שבועות, הוא נשאר לסייע בטבריה. רס"ר אייל טוויטו, לא חזר לאילת אפילו להתרעננות קצרה. אייל, בן 30 אב לשני ילדים, בן שנתיים ובן 5, עובד בכיבוי 7 שנים, בחר להישאר כונן במשך 24 שעות ביממה, בכל תקופת המלחמה, בתחנת הכיבו בטבריה ויצא  כמעט לכל אירוע באזור "פעמיים ביום לפחות היו נפילות באזור טבריה. מבנים הרוסים, שריפות יער גדולות, מפעל שנפגע קשה".הוא נקרא גם לחילוץ בכפר מרר שנפגע קשה מספר פעמים וסייע בחילוץ גופת האישה שנהרגה מפגיעת טיל בביתה.

" התחברתי לזה. אם לעשות, אז עושים עד הסוף. אם כל המדינה נלחמת, אני נשאר לסייע עד הרגע האחרון".

הכבאים מאילת, קיבלו מזכר מהמדינה, המזמין את כל מי שתגבר בצפון, לחופשה משפחתית בכינרת. טוויטו אומר, כי ייקח את אשתו וילדיו לשם, לחופשה שקטה, בדיוק במקום שהוא עבד בו, במשך כל החודש הקשה של הפגזות בלתי פוסקות.