הוצאה לפועל זה לא סוף פסוק

חברת שיווק מאילת הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק על סך 5299 שקל, למימוש שטר התחייבות מאחד מלקוחותיה של החברה. הלקוח  פנה לבית המשפט בבקשה להתנגד לביצוע השטר. לטענתו, השיק הוחזר ע"י הבנק בטענה כי קיים פגם בחתימת המושך וסוכם עם החברה, כי השיק יוחלף בשלושה שיקים אחרים, אשר לטענתו נפרעו כולם. עוד טען כי למרות שסוכם כי החברה תמסור לידיו את השיק לאחר קבלת השיקים החליפיים, פנייתו לקבלת השיק הושבה ריקם ואין לחייבו בהוצאה לפועל, שכן  התמורה לשיק זה, נפרעה במלואה.

החברה בקשה לדחות את ההתנגדות בטענה כי השיק הוחלף עקב קשיים בתזרים המזומנים של הלקוח ולא מסיבה טכנית של פגם בחתימה. לטענתה,  ההתנגדות אינה מפורטת כנדרש-  לא צויין מתי הוחלפו השיקים ומה הייתה יתרת החובה של הלקוח לחברה במועד ההחלפה ובנוסף, פקיעתו של שטר, מצריכה מסמך בכתב, או קבלת השיק, דבר שלא נעשה במקרה זה וכן גם אם הוחלף השיק בשיקים אחרים, החברה כגוף עסקי, צריכה הייתה לתמחר את ההחלפה ולגלגל על הלקוח את עמלת החזרת השיק ואת הריבית המגיעה לה עקב פריסתו לשיקים דחויים.

בית המשפט פסק כי יש לקבל את התנגדותו של הלקוח ולתת לו את האפשרות להתגונן כנגד ביצוע השטר בהוצל"פ. התצהיר שהוא הגיש לבית המשפט, ישמש ככתב הגנה והתיק יועבר ליחידה המשפטית לשם ניתובו למסלול המתאים.  בית המשפט סבר כי טענתו של הלקוח, כי הוא מסר לחברה שיקים חליפיים תמורת השיק שחזר, למעשה לא נסתרה ע"י החברה. " טענה זו של פרעון השטר, פורטה תוך ציון פרטי השיקים שהחליפו את השיק הנדון ונפרעו. מצב יתרת הזכות או החובה של המבקש במועדים הרלוונטיים, אינו רלוונטי לטענת הפרעון".