ילד שאביו החורג התעלל בו לא יורשה להעיד נגד אימו המואשמת שלא מנעה את האלימות

פרשה קשה של תקיפת קטין ע"י אביו החורג נידונה בבית משפט השלום באילת. בן זוגה של האישה, הורשע במעשי תקיפה חמורים כלפי הבן הקטין ועתה מתנהל משפטה של האימא שמואשמת בכך שנכחה באותם אירועים  ואף אמרה לבן זוגה  שלא ישאיר סימנים על הילד. בית משפט השלום באילת החליט השבוע, שלא לאפשר לקטין להעיד כנגד האימא, שלא מנעה את ההתעללות.

עד התביעה המרכזי בכתב האישום, הוא הבן הקטין שהיה נתון למעשי תקיפה חמורים מצד בן זוגה של אימו, מעשים שהנאשם הודה בהם והורשע. לאימא מייחס כתב האישום נוכחות באותם אירועים וכן אמירה לבן הזוג, שלא ישאיר סימנים על הקטין. לטענת הסנגוריה , המייצגת את האימא, לא ניתן במסגרת האישום להעיד את הקטין נגדה, כיוון שעדות זו אינה מותרת ע"פ פקודת הראיות ואינה מנויה בחריגים לסעיף זה, על פיו מותרת עדות של בן משפחה קרוב, במקרים של חבלת גוף או אלימות או איום באחד מאלה. התביעה לעומת זאת, טענה כי יש להחיל  במקרה זה את החריג הקבוע בחוק, גם כאשר מדובר בעבירת אלימות חמורה אותה ביצע הנאשם כנגד העד הקטין, והנאשמת לא מנעה אותם. לטענת התביעה יש לפרש את החריגים הקבועים בחוק, פירוש שאינו מילולי, אלה המחייב מתן הגנה לקטין, גם במקרה שאחר נקט באלימות כלפיו והאימא הנוכחת בשעת מעשה, לא עושה דבר ויש להרחיב את הגדרת האלימות גם למחדל המיוחס לנאשמת, באי מניעת פשע שמבוצע כנגד בנה הקטין. השופטת דפנה בלטמן קדראי בבית משפט השלום באילת, הורתה בהחלטתה כי הקטין לא יוכל להעיד כנגד אימו: "הרציונאל העומד מאחורי הכלל של אי העדה, הנעוץ בשלום בית ושמירה מפני ערעורו של התא המשפחתי שבגינו נקבע איסור העדת בני משפחה קרובים זה כלפי זה, שוב אינו חל מקום שבוצעו עבירות אלימות קשות ומקום שנראה כי המדובר בבית שהשלום אינו שורה בו עוד... במקרים אלה יש לאפשר לבית המשפט למלא תפקידו בגילוי האמת ובעשיית צדק על פי כל הראיות הדרושות לכך, לרבות עדות בן משפחה קרוב. לכן, מתחה הפסיקה את קו גבולו של החריג הקבוע בסעיף 5 לפקודה, לעבירות שאינן עבירות מובהקות של אלימות, אך קיים בהן יסוד של אלימות כנגד גוף ורכוש ושל איום באלימות. נקבע כי עבירות של כליאת שווא, סחיטה באיומים ואף עבירה של שלילת התנגדות, מצדיקות את החריג להעדת בני משפחה.. יחד עם זאת, לא ניתן להרחיב את ההגדרות ללא עיגון מילולי בהוראת הסעיף עצמו ומבלי שניתן להגדיר את המעשים המוגדרים באישום, בהגדרת המונח "אלימות". גם בפירוש מרחיב ככל שניתן להגדרת המושג אלימות, לא ניתן לכלול בו התנהגות של מחדל". השופטת סברה כי מחדל באי מניעת מעשה האלימות לכשעצמו, אינו מהווה איום באלימות או מעשה אלימות ועל כן החריג לכלל אי העדה אינו חל במקרה זה והקטין לא יוכל להעיד בתיק זה, על פי כתב האישום הקיים בו, נגד אימו. " התנהגותה של הנאשמת עשויה הייתה לאפשר העדת הקטין נגדה, ואולם זאת לא על פי האישום בו הואשמה".