האב האלים התאבד במעצר, אשתו ובתו מועמדות לגירוש
| אישה בת 51 ובתה המאומצת, שעלו מאוקריאנה לפני חמש שנים, מועמדות לגירוש לאחר שאב המשפחה התאבד. האב, ג', נעצר לאחר שהיכה את אשתועד שנזקקה לאישפוז בבית חולים. ב-29 נובמבר, כאשר היה בתא מעצר של משטרת אילת, הוא שם קץ לחייו. לאחר מותו של הבעל האלים החליט משרד הפנים לגרש מהארץ, בסוף החודש, את אשתו ואת בתו המאומצת ל', תלמידת תיכון בת 17. האם ובתה אינן יהודיות, ולכן אינן זכאיות לקבלת אזרחות מתוקף חוק השבות. בהתאם לספר הנהלים של מינהל האוכלוסין, בני משפחתו של זכאי חוק השבות הופכים לאזרחי המדינה בהליך מדורג, הנמשך כחמש שנים. בתקופת מבחן זו הם מקבלים מעמד של תושב ארעי, המתחדש אחת בשנה. ב-29 בדצמבר האחרון, כפי שמעידה ל', היתה אמורה להסתיים תקופת המבחן של ההליך המדורג שלה. בשנה הראשונה לשהותה בארץ קיבלה ל' אשרת שהייה עם היתר עבודה, כך שאת מעמדה כתושבת ארעית החלה רק בשנת 2001. העובדה שהבעל האלים התאבד בדיוק חודש ימים לפי תום תקופת ההליך המדורג, היה בה די לשלול מאשתו ומבתו המאומצת את תעודות הזהות הזמניות שקיבלו, ולהודיע להן על גירושן מהארץ. סיפור קליטתה של המשפחה בארץ לא היה מוצלח. אבי המשפחה, כפי שמספרת אשתו, "היה שתיין שעשה שטויות בהשפעת האלכוהול". בחמש שנותיו בארץ נכלא ג' פעמיים בעקבות מעשי אלימות נגד אשתו. ב-2002 הוא ריצה עשרה חודשי מאסר, ושנתיים אחר כך נכלא שוב לחצי שנה. דוברת מינהל האוכלוסין מסרה בתגובה כי בקשתה של האשה לקבלת מעמד אזרחי קבוע במדינה נדחתה מאחר שג' "הגיש בקשות למשרד הפנים להפסקת ההליך המדורג של אשתו, לנוכח מערכת היחסים בין בני הזוג". הדוברת ציינה כי "לאור העובדה כי לא הושלם ההליך המדורג, לא מצאנו מקום לאשר את בקשת האשה לקבלת מעמד בישראל". מ' מאשרת מידע זה, במידה חלקית. לדבריה, "כשבעלי היה לגמרי שיכור, הוא נהג להחליט שהוא לא רוצה אותי ואת בתי בארץ, אבל אחר כך הוא גם התחרט, וכתב מכתבים נגדיים למשרד הפנים שבהם ביקש להמשיך את ההליך המדורג. הוא אפילו שילם למשרד הפנים קנס של 1,300 שקל על כך שהתחרט. מדוע הם מתעלמים מכך?" כשהאם נשאלת מה יעלה בגורלה ובגורל בתה, לאחר שייאלצו לשוב לאוקראינה, היא פורצת בבכי. "סבלתי חיים קשים מאוד עם בעלי", היא אומרת, "אבל הייתי מוכנה להקריב את עצמי ולא להתגרש ממנו, בשביל לא לסכן את המעמד שלי ושל הבת שלי בארץ. אין דבר שחשוב בעיניי יותר מכך שבתי תרכוש לעצמה תעודת בגרות, ותבנה לעצמה חיים מאושרים בישראל, כאדם משכיל". לדבריה, "משרד הפנים קובר את העתיד של הבת שלי, בהחלטתו לגרש אותנו". בתה, המתכוננת בימים אלה לבחינות המגן, היא תלמידה מצטיינת השואפת "לעשות בגרות במתמטיקה ובאנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד, להוציא ציונים טובים בבחינות הבגרות, להתגייס לצבא וללמוד אחר כך באוניברסיטה". לדבריה, "אם מדינת ישראל תגרש אותי בחזרה לאוקראינה, זה יהיה אסון בשבילי. מאלצים אותי לחזור לארץ שעזבתי כילדה בת 11, ואני ארגיש שם כזרה. אני לא אוכל ללמוד יותר, כי את כל ההשכלה שלי רכשתי במערכת החינוך הישראלית. בלי מעגל חברתי, ללא יכולת לבנות לעצמי עתיד, כי משרד הפנים אוסר עלי לסיים תיכון בארץ, וכל ההשקעה שלי תרד לטמיון". "מצבה של הנערה בת ה-17 מעיד על שערורייה מתמשכת באופן שבו מדינת ישראל מתייחסת לילדי העולים", אומר מנכ"ל המועצה לשלום הילד, הד"ר יצחק קדמן, אליו פנתה ל' בבקשת סיוע. לדבריו, "ידוע לנו על אלפים רבים מאוד של ילדים, המצויים במצב דומה ובלתי נסבל: למרות שישראל היא ביתם היחיד ומרכז עולמם, נשללות מהם זכויות היסוד, והם חיים בתוכנו כאילו לא היו קיימים" (ראו תיבה). הד"ר קדמן מציין כי "כל הממשלות עד כה, ואף הוועדה הממלכתית לבחינת מדיניות ההגירה, בראשות הפרופ' אמנון רובינשטיין, התעלמו לחלוטין מילדי עולים אלה, כאשר למרבה האבסורד אפילו ילדי הפליטים וילדי העובדים הזרים זכו לפתרון חלקי לבעייתם, בשעה שמילדי משפחות העולים ממשיכים להתעלם". | |
