מאת: אילן פיפסון
מה כבר לא אמרו על הדור החדש, הצעירים בני ה 20 שחיים בתרבות של שפע אין סופי ורוצים רק חיים טובים. הבעיה היא שזה לא בדיוק עובד כך, אי אפשר שכולם יחיו באושר ועושר.
כל אחד יודע שבשביל שהאחד יקבל שירות צריך גם כמה שיתנו את השירות. לדור הקודם בני ה 40 50 לא היו חיים קלים אבל כן קיבלו חינוך טוב יותר משום שהציבו להם גבולות ברורים. בעידן המודרני המתירנות מקיפה את כולנו והולכת לכבוש את העולם. היום מותר הכל, מתירנות חינוכית, רעיונית, מתירנות מינית, מתירנות כלכלית, תקשורתית ומילולית. יש את חופש הביטוי ומותר לי להגיד הכל, על מי שאני רוצה ומה שבא לי להגיד. הסיבה העקרונית למצב הזה היא העדר אידיאולוגיה והתחשבות יתר ב"זכויות" של ההורים ובני הנוער עצמם. ההורה הישראלי הוא הטוב והדואג ביותר בעולם, הילד שלי הוא הכי הכי ויקבל כל מה שהוא רוצה, ככה בדיוק מייצרים מוצר מקולקל. כבר בגיל צעיר הם מבינים שיש מי שיגונן עליהם, ידאג להם גם אם יטעו, וילד כמו ילד לא יודע גבולות מה הם. חינוך צריך להיות חם אבל גם נוקשה, חינוך טוב אמור להכין את הילד לעולם של הגדולים, עולם של הרבה אכזבות ואין ספור דאגות. בעולם האמיתי צריך להבין שרק חלק מתקבלים ללימודים גבוהים ובמקומות עבודה רבים ידחו אותך כי אתה לא מתאים או ישנם מתאימים יותר. הפתרון כרוך בכפיית שיטות חינוך ומשמעת שיותר מקובלים בצבא של פעם, להחדיר את ההבנה שהמורה והמפקד הם אלוהים ולאימא והאבא אסור להתערב, הם לא בדיוק אובייקטיביים שזה נוגע לנסיך שלהם. הנוער שנולד וגדל בעשרות השנים האחרונות, גדל למהפכה הטכנולוגית שלא הייתה כמוה בכל תולדות האנושות. אם עד לפני 50 שנה התקדם המדע בצעדים קטנים, בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות אדירה, ששינתה את חיינו מקצה לקצה. השינוי הדרסטי הגיע מעולם המחשבים ובעיקר המחשבים האישיים, הטלפון הסלולארי, וקבע נורמות חדשות בדרך החיים. חיי הנוער עברו מהרחוב ומגרש המשחקים לבית ולחדר האישי. בבית יש היום את הכל, לא משעמם, אינטרנט שמספר להם גם דברים שמוקדם עבורם לדעת, טלוויזיה שמציגה עולם מעוות בתוכניות ריאליטי ומשחקי מלחמה במחשב. הנוער של היום לא משחק ברחוב, מקסימום הם הולכים לחוגים עם אחד ההורים שמשמש כנהג צמוד. משחקי הרחוב של פעם הכינו טוב יותר את הנוער לעולם הבוגר, היה שם הכל, תחרות תככים ואפילו ריבים שנתנו להם להבין שלא תמיד הם צודקים. זה היה עולם של ילדים בלי התערבות מבוגרים ועדיף היה כך. לדור הקודם היה ברור שלא כולם שווים, יש משפחות עשירות יותר והם יחיו בבתים גדולים וילבשו את מיטב המעצבים, חוץ מצביטה קטנה בלב לא ייחסנו לזה חשיבות גדולה. היום כולם רוצים את הטוב ביותר, זה לא משנה אם לאבא יש, שימצא דרך להשיג את הנדרש. ככל שהמצב החברתי כלכלי מידרדר והפערים גדלים, אז יש השפעה ישירה גם על רגשות עזים של קיפוח, תחושות של תסכול עמוק והתוצאה היא אלכוהול סמים ואלימות. הכל הפך להיות "עסקי שעשועים" וכדי לרתק את הקהל צריך לתת לו ריגושים, הוא יקבל מוזיקה רדודה, שפת רחוב ואלימות, כדי לרתק ולרגש כי היא פונה אל הסף הנמוך ביותר והרחב ביותר. אין מה להאשים אותם, הרי התרבות שלנו מקדשת ערכים רדודים, הקניון הפך לבית מקדש ומותגי ההלבשה הם ערך עליון. בתקופתי עולם הסמים היה שייך לעולם העברייני, בדיוק כמו גניבה שוד ורצח. לצערי היום חלק מבני הנוער משתמש בסמים על בסיס יומי, בני הנוער לא מתקשים להשיג סמים, גם בין כותלי בתי הספר. אין בושה, סמים זה "קול", ועוד יותר טוב עם זה מגיע עם אלכוהול. תופשים ראש, מנקים את הראש, אחי הכל סבבה. למה להכניס את הראש למציאות של החיים הקשים אם אפשר לברוח למחוזות ורודים. בעיה נוספת היא בקרב התרמילאים הנוסעים להודו ולמזרח הרחוק, לפי הנתונים, מדי שנה נוסעים לשם 50-60 אלף תרמילאים, ו-90% מהם נחשפים ומשתמשים שם בסמים. לפי הנתונים, 40 אחוזים מהם משתמשים שם בסמים בפעם הראשונה בחייהם ומדי שנה מחזירים משם לישראל 600 אנשים הנמצאים במצב קשה בגלל הסמים וצריכים טיפול בארץ. לצערי לדור החדש אין עתיד וזה לא באשמתם, ישראל נחשפה לתרבות האמריקאית וקנתה את השיטה שגדול זה טוב. אם פעם היו עשרות אלפי עצמאים שניהלו עסק קטן וריווחי, היום הכל זה בגדול. במקום מאות חנויות רהיטים קטנות שנתנו יחס אישי וחם יש לנו היום את איקאה, למה לתת לישראלים להיות עצמאים ולהרוויח אם אפשר להעביר את הכסף למיליארדר שוודי. זה לא רק איקאה, היום זה רק רשתות גדולות שמרוויחות מאות מיליונים ודואגת שהישראלי יישאר להיות העובד הפשוט, חוטב עצים ושואב מים. לרוב הצעירים היום אין סיכוי להגיע לכלום, את המשכורת שלהם הם יגמרו על דיור כלכלה ומעט מותרות. ללא ירושה ועזרה מההורים הם יכולים לחלום על לקנות בית, מצבם של רובם בעוד 20 שנה יהיה זהה למצבם היום, הם יאלצו לחיות מהיד לפה. האמריקניזציה והרשתות הגדולות גרמו לכך שרוב הכסף הגדול נכנס לכיסם של מעט אנשים והשאר מוזמנים להגדיל את האשראי בבנק. רחמי על הדור החדש, חשפנו אותם לטוב ביותר ומנגד סגרנו להם את כל הברזים.
עם סמים ואלכוהול שוכחים הכל
אילן פיפסון